אגודת האקדמאים למדעי החברה והרוח ISRAEL ASSOCIATION OF GRADUATES IN THE SOCIAL SCIENCES & HOMANITIES

Transkripsi

1 אפריל 2011, ניסן תשע"א, גיליון מס' 38 אגודת האקדמאים למדעי החברה והרוח ISRAEL ASSOCIATION OF GRADUATES IN THE SOCIAL SCIENCES & HOMANITIES

2 עורך אריה ונגרקו אגודת האקדמאים למדעי החברה והרוח ISRAEL ASSOCIATION OF GRADUATES IN THE SOCIAL SCIENCES & HOMANITIES מערכת מרדכי גני-יו"ר המערכת אורי אביעד, צבי אידלמן, עו"ד מיכה לנקרי, אלי סער עיצוב גרפי והפקה דגן הפקות 2000 ת.ד בית דגן, פקס הבאה לדפוס יוסי כהן שיווק ומודעות קב' התקשורת דגן הפקות 2000 כתובת מערכת )למשלוח מאמרים ומכתבים( מערכת הד המח"ר ת.ד חיפה אתר האינטרנט: דוא"ל: מו"ל אגודת האקדמאים למדעי החברה והרוח בישראל רח' אידלסון 28, ת"א, טל: /92 פקס: אין המערכת אחראית לתוכן המודעות וסיגנונן צילום: לשכת העיתונות הממשלתית משלחת ישראל לאו"ם, דוד הכהן )משמאל(. חבר 2 הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל 2011 אפריל 2011, ניסן תשע"א, גיליון מס' 38 ת ו כ ן ה ע נ י י נ י ם דבר העורך 4 אריה ונגרקו דבר יו"ר האגודה 4 מרדכי גני ישראל בת 5 63 דייויד סלע החצי המלא של כוס מציאותנו 6 יוסי כהן לקראת מזרח תיכון חדש 7 פרופ' אייל זיסר הג'יהאד הגלובלי והאיסלאם הרדיקלי 10 מתי דוד השומרונים 12 דר' יצחק גבאי מדריך ללוח העברי 14 דר' יצחק צבי הטבע והאמנות 16 דר' דליה הקר-אוריון המודל הקבוצתי 18 של וילפרד ביון מרדכי קרניאל מן הנעשה באגודה 22 כותבים לנו 28 לזכרה של מלכה אוריון 29 נושאי תפקידים באגודה 30 לקראת חג הפסח וחג העצמאות ה- 63 למדינת ישראל, שלוחה ברכתנו החמה לנשיא המדינה, לחברי הכנסת, לחברי הממשלה, לחברי האגודה ולב"ב, ולכל בית ישראל. איחולינו לבריאות טובה, לביטחון כלכלי וסוציאלי, לחוסן חברתי, לשלום וביטחון. מרדכי גני, יו"ר האגודה הנפת דגל ישראל באו"ם, לרגל קבלת ישראל חברי ההנהלה והעובדים כחברה ה- 59 באו"ם, 12 במאי מחזיקים בדגל - שר החוץ הראשון משה שרת )מימין(, שגריר ישראל הראשון באו"ם, אבא אבן )באמצע(,

3 הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל

4 דבר העורך קוראים יקרים, אני מנצל הפעם את טור "דבר העורך", כדי להצטרף לרבים מתושבי המדינה בקריאה לציבור הנהגים אנא חוסו על חיינו, סעו בזהירות. בידיכם, לצערי הרב, חיינו הפכו להפקר ופשוט אין מושיע. מכת מדינה זו הולכת ומתעצמת בכל שבוע, לאחר שכל פעם מחדש העיתונות מעדכנת אותנו על קציר הדמים השבועי, פשוטו כמשמעו, של אזרחים רגילים שיצאו לשיגרת יומם ונפגעו קשות. המקרה המזעזע התורן, היה המקרה של שחר וכתבתה הקורעת לב של אחותה יעל, שפורסמה כמעט בכל אמצעי התקשורת ואף ברשתות החברתיות. לאן עוד יש להגיע במכת מדינה זו, מה צריך שיקרה יותר מאשר פגיעה כה חמורה בילדה קטנה ותמימה שממתינה, כפי שחינכו אותה בבית הספר ובבית "להמתין בתחנה". לא באמצע הכביש, לא במקום נידח שאין סיכוי רב שימצאו שם בני אדם, לא במקום שומם בתחנה!!! ושם, במקום שנחשב בטוח, פגע בה הנהג הדורס, זה שהרשה לעצמו "ללגום מן הטיפה המרה", כמדווח בעיתונות, נהג שלא נעתר לבקשות "שכאשר שותים לא נוהגים". כי הוא היה בטוח, ואני חייב לאמר, בדומה לרבים אחרים "שלי זה לא יקרה". וראו איזה פלא זה קרה והתרחש. אסון נוסף בו נפגעו קשה חייה ועתידה של נערה צעירה, שכל חייה עוד לפניה. אינני מפנה אצבע מאשימה כלפי איש, אלא פונה לכל אחד מאיתנו, שיבחן ויבדוק את התנהגותו הוא, כאשר הוא מתיישב ליד הגה מכוניתו. השינוי בתרבות הנהיגה הוא כורח המציאות, הוא בנפשנו. מוטלת על כל אחד מאיתנו חובה מוסרית ברורה וחד משמעית - לשמור על זכותו של האחר לחיות, לקיים את אורח חייו ולא להיפגע על ידנו. המחיר שהחברה משלמת, ובעיקר הפרט שנפגע, הוא לא רק כואב ומתסכל הוא מיותר, בזבוז משווע של המתנה הנפלאה שהוענקה לנו, החיים. המציאות הנוראה הזו איננה מן השמיים, היא בגללנו, בתפישת העולם האומללה והמעוותת של זלזול בזכותו של האחר להתנהל בכבישי הארץ בביטחה. הקלות הבלתי נסבלת של פגיעה באחר חייבת להיות מתוכנו. עד ששינוי מיוחל זה יתרחש, שלטונות אכיפת החוק במדינה חייבים, לדעתי, להתייחס לתאונות הדרכים בדרגת החומרה הגבוהה ביותר. וכפי שאמרתי בנפשנו הדבר. הפגיעה בנפשו ובגופו של אדם תמים וחף מפשע היא החמורה שבעברות. ומי שמרשה לעצמו לעבור עבירות אלה, צריך לדעת שהוא יישא במלוא האחריות ויוענש במלוא חומרת הדין, גם אם למי שנפגע ולמשפחתו תהא זו נחמה פורתא בלבד. שלכם, העורך דבר יו"ר האגודה 55 שנים לאגודה חברות וחברים יקרים, השנה אנו מציינים 55 שנים להיווסדה של האגודה, כארגון גג מדעי וחברתי של האקדמאים במקצועות מדעי החברה והרוח. עד להקמת האגודה בשנת 1956 לא הייתה מסגרת מקצועית וארגונית, שתענה לצרכיהם של העובדים ב- 40 מקצועות ותחומי לימוד, שהועסקו ב מקומות עבודה. האגודה מילאה תפקיד חשוב בארגון וגיבוש ציבור זה במסגרת ארגונית ומקצועית ייחודית משלהם. שנתיים לאחר הקמתה, בשנת 1958, חתמה האגודה על הסכם עם הסתדרות העובדים הכללית, להקים במסגרתה את הסתדרות המח"ר, לשם טיפול בענייני השכר ותנאי העבודה של החברים. ואילו האגודה - התרכזה מאז ועד היום בהעלאת הרמה המקצועית והאקדמית שלהם, ע"י השתלמויות מקצועיות; סמינרים וקורסים מקצועיים; תוכניות לימוד לתארים גבוהים; הענקת מלגות מחקר ופרסי עידוד ללימודי דוקטורט, למסיימי לימודים לתואר שני בהצטיינות יתרה, למפרסמים מחקרים בכתבי עת מדעיים ולמחברי ספרים בתחום מדעי החברה והרוח; פעולות תרבות והעשרה; סיורים מקצועיים מודרכים באתרים ובמפעלים; פעולות לגיבוש חברתי; קליטה חברתית של עולים אקדמאים; טיפול ברישוי מקצועות המח"ר והוצאה לאור של כתב עת מדעי. במשך שנות פעילותה פקדו את האגודה כ- 20,000 חברים, שנהנו ממגוון עשיר של פעולות וחוויות מרגשות. הם ספגו את המיטב באווירה נעימה ונינוחה, זקפו את קומתם והביעו קורת רוח מרובה מעליית יוקרתם המקצועית והחברתית. בשונה לנהוג בהרבה ארגונים, האגודה שלנו פועלת במסגרת "חוק העמותות", כעמותה ללא כוונת רווח )מלכ"ר(. כל נושאי התפקידים הנבחרים ממלאים את תפקידם בהתנדבות. ההכנסות הפנויות מדמי החבר השנתיים מאפשרות לנו לסבסד את הפעולות השונות לטובתם ולרווחתם של החברים. אני שמח וגאה לראות את האגודה שלנו כשמורת טבע ערכית ואידיאולוגית הפועלת בסביבה חומרנית וצינית. תחנה היסטורית זו בתולדות האגודה, היא גם מקום מתאים להכיר תודה והוקרה לחברים שכיהנו בנשיאות הכבוד של האגודה, ליושבי ראש האגודה שקדמו לי בתפקיד זה דר' פנחס הרטל, דר' משה א. גלבוע, משה אוריון, אריאל עמיעד, דר' דוד לוצקי, שהנהיגו את האגודה במסירות ובנאמנות מיום היווסדה לאורך שנים רבות.אני מבקש להודות לחברי נשיאות הכבוד של האגודה, לעמיתיי בהנהלת האגודה, ליושבי ראש המחוזות והחטיבות המקצועיות, לחברי ההנהלות במחוזות ובחטיבות, לחברים הפעילים בוועדות, ולמרכזת המינהלית המסורה והנאמנה במשרד הראשי של האגודה, על תרומתם הרבה בארגון הפעולות ובהצלחתן ועל הדאגה המתמדת לתועלתם ולרווחתם של חברי האגודה. ולכם, חברות וחברים יקרים, אני מאחל עוד שנים רבות של פעילות פורייה ומהנה במסגרת האגודה. כה לחי! בברכה נאמנה אריה ונגרקו מרדכי גני יו"ר האגודה הד המח"ר גיליון מס' אפריל

5 ישראל בת - 63 ישראל - אני "חולה" עלייך! ישראל בת שישים ושלוש בימים בהם אנו מהלכים עם הראש מורכן, כשצרות נופלות עלינו - מכאן ומכאן, בימים בהם אוחז בנו מן ייאוש, ועמישראל נראה פתאום - קצת חלוש, בימים כאלה - אספר אודות נפלאותייך - מדינת ישראל - אני "חולה" עלייך!!! בזמן שהעיתונות צועקת "שחיתות", והטלוויזיה מיד אחריה צווחת ברהיטות, ש - "ברור שאיבדנו את הכיוון - כולם גנבים ואין אף פוליטיקאי הגון ", בימים כאלה - אספר סיפור אהבה - ביני - סתם אזרח פשוט - ובין המדינה. כי המדינה הזאת - כמו אישה מופלאה, לעיתים מסתורית, לעיתים פרועה, היא יפה ומאתגרת, היא מריחה נפלא, וכשצריך - אוספת היא אותי אליה בחמלה, היא מגלה בי דברים שאפילו אני אינני מכיר - והסקס איתה - גם בגיל שישים ושלוש - הוא פשוט אדיר! מאת: דייויד סלע כי המדינה הזאת היא גם ריחות, היש עוד מקום בו כה נפלאות הפריחות, וריח הפרדסים בשעת בקיעת ניצת התפוז, כמה נפלא! מי בכלל ירצה מפה לזוז? וריח המלוח, וריחו הנפלא של הירדן, האמינו לי - ממש אין על מה להתלונן. כי המדינה הזאת היא גם קולות, איפה בעולם יש עוד בליל כזה של מקהלות, בכל השפות והסלנג שרק אפשר, וכל זה יהיה פה - גם מחר, וזה עושה את החיים פה כה מעניינים, זה מוכר, זה שלי, זה נעים! כי המדינה הזאת היא גם סמלים בליבי, ואני רוצה להודות לך, אלי, שנתת לי לחיות במקום כה נפלא - בו יש סיבה לחיות, בהחלט יש על מה, שבו שירת ההמנון, הדגל, חזרה מחו"ל ועוד - מעלים לחלוחית בעיניי, ואני נרגש מאוד! כי המדינה הזאת היא גם תושביה, אלה שבאו מכול פינות העולם - דווקא אליה, אמנם מעט רעים, כמו בכל מקום, אכן, אך בכל יום ויום אני אומר שיתכן - שבגלל חלק מאלה שפה - אלה הטובים, שווה לחיות פה - לעולמי עולמים!!! כי המדינה הזאת היא גם נופים, איפה בעולם אחווה עוד כאלה חוויות וריגושים, כמו לרדת לים המלח ביום אביב, או לצפות מהגולן בכינרת - זה ממש מגניב, או ליהנות מהזריחה מעל פסגת הר הצופים, מכל מקום שאביט - נופים ועוד נופים. כי המדינה הזאת היא גם חברים, איפה יש עוד בעולם כאלה אנשים, רק בנכר אתה לומד להעריך את העוצמה, של חברות ישראלית, חבר אמיתי, חברה, חברים שאוהבים אותך, אוהבים מאוד, אנשים שאיתם אתה רוצה להיות - עוד ועוד. כי המדינה הזאת היא כל כך הרבה, שאם רק אבחר - אראה גם אראה, שזה המקום הכי נפלא בעולם, למרות - שחיתות, מרמה, גניבות ומריבות. ולכן ישראל אהובתי - אל נא תעלבי ממשנאייך- אני, אזרח פשוט - פשוט חולה עלייך!!! 5 הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל 2011

6 החצי המלא של כוס מציאותנו ליקט: יוסי כהן לקראת חג העצמאות ה- 63 של מדינת ישראל, אנו מביאים להלן כמה עובדות חיוביות ומרשימות, על המדינה ה- 100 בגודלה בעולם, שבה חיה אלפית מתושבי כדור הארץ: יחסית לגודלה, ישראל היא המדינה קולטת ההגירה הגדולה בעולם. שיעור הילודה הישראלי הוא הגבוה ביותר בעולם המערבי. ישראל תופסת את המקום השני בעולם במספר ספרים חדשים לנפש. הטכנולוגיה שמשמשת את נאס"א למשלוח תמונות וידיאו מ"מאדים" לכדור-הארץ פותחה על ידי שני ישראלים. מערכת-ההפעלה "ווינדוס "XP פותחה ברובה על ידי מיקרוסופט ישראל. ה"מסנג'ר" הראשון פותח בשנת 1996 על ידי ארבעה צעירים ישראליים. חברת מיקרוסופט מחזיקה את מרכז- הפיתוח היחיד שלה מחוץ לארה"ב - בישראל. 24% מכוח-העבודה הישראלי מחזיק בתואר כלשהו, מה שמציב את ישראל במקום השלישי בעולם מבחינה זו, אחרי ארצות-הברית והולנד. המזרח התיכון ידוע כמקום גידול לעצי דקל. הדקל הממוצע גובהו כשישה מטרים והוא מניב קצת יותר מ- 17 ק"ג תמרים בשנה. העצים הישראלים מניבים בממוצע כמעט 182 קילוגרם תמרים בשנה, איסוף הפרי נעשה בעזרת טכנולוגיה ישראלית. טרקטור העולה לגובה העץ עוטף אותו מכל צדדיו ומאפשר טיפול נוח וזול בגובה. ישראל פיתחה שיטות הידרולוגיה מדהימות שמאפשרות לגדל יבולים בשטחים הצחיחים ביותר. ישראל חולקת את המידע הזה עם ארצות ועמים רבים, כולל אינדיאנים בני שבט ה"הופי" באריזונה. מרכז הפיתוח הגדול ביותר של מוטורולה נמצא בישראל. שני ישראלים מחזיקים בשיא העולמי ביבול כותנה לדונם )245 ק"ג(. הממוצע העולמי עומד על 70 קילו בלבד. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שנכנסה למאה ה- 21 עם גידול במספר העצים שבה. בישראל יש יותר מוזיאונים באופן יחסי לגודל האוכלוסייה מאשר בכל מדינה אחרת. ההשקיה בטפטפות היא המצאה ישראלית שחוסכת מים באופן משמעותי בכל העולם. ישראל מובילה בעולם במספר המדענים והטכנאים בכוח-העבודה שלה. בישראל יש האחוז הגבוה ביותר של מחשבים אישיים. ישראל שלחה 120 רופאים לאזורים מוכי הצונאמי באסיה, כמו גם 82 טון של ציוד רפואי וסיוע הומניטארי. היא הייתה אחת המדינות הראשונות שנרתמו לעזרה לאחר האסון. כלכלת ישראל גדולה יותר מאלו של כל שכנותיה יחד. ישראל מפיקה יותר עבודות מדעיות לנפש מאשר כל מדינה אחרת בעולם. ישראל היא אחת משמונה המדינות היחידות בעולם שיכולות לשגר לוויינים לחלל. 85% מהאשפה בישראל מטופלים באופן ידידותי לסביבה. הישראלים הם העם שהאחוז הגבוה ביותר ממנו מחזיק בפטנט רשום. שירותי-הביטחון הישראלים נהנים מהערכה רבה בכל העולם, ששומרי הראש בסדרה הפופולארית 'ארטמיס פאול', שחוברה על ידי סופר אירי, מתוארים כעוברים את הכשרתם בישראל. חברות תעופה מכל העולם באות ללמוד בישראל איך ליצור סידורי בטיחות מקסימאליים בנמלי תעופה וטיסות. בשנת אלפיים ההכנסה לנפש בישראל הייתה גדולה מההכנסה לנפש בבריטניה. אז כן, עדיין יש הרבה בעיות. וגם אם עדיין אנחנו איננו מרוצים, נחמד לפעמים להסתכל בחצי המלא של כוס-מציאותנו! 6 הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל 2011

7 לקראת מזרח תיכון חדש מאת: פרופ' אייל זיסר כמו בשדה קוצים יבש של סוף הקיץ התפשטה האש במהירות ברחבי המזרח התיכון. ראשית בתוניס, לאחר מכן במצרים, בהמשך בלוב, ואף במדינות רבות אחרות ובהן ירדן, תימן, עיראק ואלג'יר ליחכו הלהבות. אין ספק כי בחודשיה הראשונים של שנת 2011 שינה המזרח התיכון את פניו לבלי שוב. מה שהיה לא יהיה יותר וכל שנותר הוא לראות לאיזה מן מזרח תיכון נהיה עדים, וממילא, למול איזה מזרח תיכון תימצא עצמה ישראל ניצבת בשנים הקרובות. כדרכן של רעידות אדמה, גם את רעידת האדמה שהכתה במשטריהם של בן עלי בתוניס, מובארק במצרים וקדאפי בלוב, ובעוד משטרים ערביים רבים אחרים, גם את רעידת אדמה זו לא ניתן היה לחזות או לצפות מראש. אחרי הכל, במקרה המצרי ידוע לכל כי גם הצמרת המצרית עצמה לא צפתה את שעתיד להתרחש. ולראייה, ביום שישי ה- 25 בינואר, בו פרצו המהומות בקהיר, נמצא הרמטכ"ל המצרי בביקור בוושינגטון הרחק מעין הסערה. אבל לא רק המשטר המצרי והעומדים בראשו התקשו לראות את הסערה המתקרבת, גם המפגינים עצמם לא שערו כי בכוחם להביא לנפילת המשטר ולא העריכו כי ההפגנות שאותן יזמו יביאו אכן לתוצאה שכזו. הניסיון להסביר את נפילתם של משטרים ערביים שנתפסו על ידינו כיציבים ואיתנים, ובמקרה המצרי אף כמשטר היציב והחזק ביותר בעולם הערבי, ניסיון שכזה הוא קשה ומורכב. ובהקשר זה ראוי להעיר את ההערות הבאות: ראשית, את המשטרים הערביים לא הפיל כוח מאורגן שתכנן את מהלכיו מראש או שאורגן ומומן בידי כוחות חיצוניים. את בן עלי ואת מובארק הפילו מאות אלפי ואולי מיליוני מפגינים שהציפו בשיטפון אנושי את רחובות תוניס וקהיר ויתר עריהן הגדולות של תוניס ומצרים ושמו לאל כל ניסיון להפעיל למולם את כוחות הביטחון והצבא. שנית, אין מדובר בקהל שעשוי היה מקשה אחת, אלא בהצבר של קהלים שונים שלכל אחד מהם היו סיבות משלו לצאת נגד המשטרים השולטים בארצותיהם. חלקם עשו זאת מתוך רצון בדמוקרטיה ובחופש, אחרים מתוך מחאה על תנאי המחיה הקשים, האבטלה והעוני. והיו גם בוודאי שעשו זאת מטעמים אסלאמיים ומתוך מחויבות לתנועות האחים המוסלמיות שמיהרו להשתלב בגלי המחאה שהציפו את מדינות ערב. כל אלו שברו להפתעתם שלהם את מחסום הפחד, ומרגע שנשבר מחסום הפחד שוב לא היה ניתן לעצור את השיטפון האנושי שהטביע לבסוף את המנגנונים שניצבו למולו. מדובר בקהלים שאת חלקם לא הכרנו עד כה. צעירים הנמנים על דור הפייסבוק והאינטרנט. צעירים הדומים מבחינות רבות ובאופן מפתיע לבני גילם במערב וגם בישראל. רק העתיד הוא שילמד מה השקפותיהם בסוגיות כמו דת ומדינה, בשאלת הסכסוך עם ישראל ובשאלת היחס למערב ולארצות הברית, ולבסוף, מה משקלם של אלו בקרב הציבור הרחב במדינותיהם ומה סיכוייהם למלא תפקיד של ממש בעיצוב המשטרים העתידים לקום במזרח התיכון על חורבות משטרי העבר. שלישית, העובדה שבראש המשטרים בתוניס ומצרים ניצבו שליטים מזדקנים. במקרה של מצרים, שליט שעבר את גיל ה- 80 והתקשה לתפקד ולתקשר עם המציאות תרמה לקריסה. אחרי הכל משטרים דיקטטוריים, כמו אלו של סוריה או ירדן, שבראשם אנשים צעירים יותר ושגילו דינמיות וחיוניות למול המחאה הציבורית, שרדו טוב יותר את רעידת האדמה. אבל במצרים למשל מדובר היה במשטר מסואב ומושחת, שלא שינה והחליף את פניו זה שנים רבות ושנמנע להזרים דם חדש לעורקיו. וכאילו כדי לסבך את הדברים המאמץ של משפחת מובארק וגם של משפחת בן עלי להבטיח את הורשת השלטון לבני המשפחה, צרף אף הוא רבים למחנה האופוזיציה ואולי אף היווה שיקול בעבור אנשי הצבא ומנגנוני הביטחון לנטוש ברגע האמת את ספינתם השוקעת של מובארק ובן עלי ולהפקירם לגורלם. המשך בעמוד הבא 7 הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל 2011

8 המשך מעמוד קודם ועם זאת ככל שחולפים הימים והשבועות אי אפשר שלא להתרשם כי בינתיים, לעת עתה, מתמצית המהפכה בשינוי מוגבל שעיקרו העברת השלטון כך או אחרת, באחת קרסו משטרים שנתפשו כיציבים ואיתנים, אבל לעת עתה המהפכה מתמצה בשינוי מוגבל שעיקרו, למשל במצרים, בהחלפתו של מפקד חיל האויר לשעבר, חוסני מובארק במפקד הצבא, חוסין טנטאוי. כמו בישראל הטייס פינה את מקומו לאיש זרוע היבשה, אבל הגנרלים מוסיפים לקיים שליטה הדוקה במנגנוני המדינה. קשה עדיין להעריך לאן פניהן של מצרים ושל תוניס. אפשר שאכן ייכון בהן משטר דמוקרטי, דוגמת זה המתקיים בתורכיה, כשהצבא משמש לדמוקרטיה הרכה מגן ושומר החותם. אפשר שבחירות דמוקרטיות בלא הכנה מספקת יביאו, כפי שחוששים רבים בישראל ובעולם המערבי, דווקא לניצחונם של "האחים המוסלמים", הכוח הפוליטי המאורגן והפעיל ביותר בזירה הציבורית במדינות ערב, ואפשר גם שהצבא יתאהב בתפקיד שהוטל עליו ובשררה שנפלה לידיו, ויוסיף לשלוט במדינה, בתואנה כזו או אחרת, ובכך יבטיח את המשכיות השיטה והמערכת, למרות החלפת העומד בראשה. אין ספק עם זאת כי בעולם הערבי נפל דבר. מדינות ערב נתפשו על ידינו לאורך שנות דור כמדינות יציבות ואיתנות, שעליהן מופקדת מערכת שלטונית יציבה וחסינה היודעת את דרכה ואת מדיניותה, בלא תלות בזהותו של העומד בראשה. דומה שלאיש לא היה ספק עד לפני שלושה שבועות כי מצרים וגם תוניס, וכך גם תימן, ירדן ואלג'יר בלא קשר למצב בריאותם ולחוסנם של השליטים בהן יוסיפו לשמש עמוד תווך של המחנה המתון והפרו- מערבי במזרח התיכון, יוסיפו להנהיג את המערכה נגד הקיצוניות הדתית ונגד איראן, ויוסיפו לקדם את תהליך השלום הישראלי-ערבי. אלא שמצרים ותוניס וכך גם מדינות אחרות היו ואינן עוד. כדי לייצב יש מאיין מערכת שלטונית בין אם צבאית ובין אם דמוקרטית, וכדי להשיב מחדש בכל האזור את היראה לשלטון ולהפכו לאפקטיבי ידרשו חודשים רבים אם לא שנים. המזרח התיכון נכנס אפוא לתקופה ממושכת של חוסר יציבות, במהלכה תימצאנה מרבית מדינות ערב מחוץ לכל מהלך אזורי או בינלאומי, ותיוותרנה צופות מן הצד. במקרה הטוב צופות מן הצד, התומכות בארצות הברית ובמאמציה של וושינגטון לייצב את אזורנו, ובמקרה הרע צופות מן הצד הרוקדות על שתי החתונות ואולי אף קורצות לחברות ציר הרשע. אזורנו נכנס לתקופה ממושכת של חוסר יציבות, תקופה של העדר מנהיגים חזקים ומערכות שלטוניות יציבות. תקופה זו תאופיין בהמשך המחאה הציבורית ובהמשך של הפגנות והתנגשויות בין השלטונות למפגינים, וממילא, בניסיונות נואשים של המשטרים הערביים לשרוד בכל מחיר בשלטון, גם במחיר של צעדים פופוליסטיים ובלבד שירצו את ההמונים. בתקופה זו שתי העיניים תופנינה אל הנעשה מבית וקשה יהיה למצוא מנהיג ערבי שיוכל להפנות קשב אל הנעשה מחוץ לגבולות ארצו. משמעות הדבר היא כי גם אם תבקש ישראל או תבקש ארצות הברית לקדם תהליכים מדיניים בעלי משמעות, ובמיוחד את תהליך שלום הישראלי- ערבי, ספק אם ימצאו להם שותפים בעולם הערבי. שהרי השליטים הערביים ימקדו עצמם בהישרדות בשלטון ויהססו מלקבל את חיבוק הדוב האמריקאי ואת הנשיקה העשויה להתגלות מבחינתם כנשיקה מורעלת מוושינגטון ומירושלים. ממילא, קשה יהיה למצוא מנהיג דוגמת מובארק שיהיה נכון לחבק את אותם פלסטינים שיעזו ויבקשו לקדם תהליך שלום של ממש, וממילא יבקשו אחר גיבוי בינערבי לויתורים הנדרשים מהם. גם איראן וסוריה נאלצות בימים אלו להפנות את תשומת הלב אל הנעשה מבית. אבל להן לפחות יש את היתרון של תמיכת הרחוב הרדיקלי ואין הן נושאות על גבן כחטוטרת את הידידות עם ארצות הברית ואת הסכם השלום עם ישראל. הכאוס באזור משרת אפוא מדינות כאיראן, שכן הוא מחליש מאוד את יריביהן ומקל עליהם את החדירה לאזור ואת המאמץ לבלום מהלכים של הצד היריב. גם תורכיה עשויה לצאת נשכרת ממציאות אזורית חדשה זו. המזרח התיכון עובר כיום טלטלה וקשה לחזות עד להיכן יגיעו הדברים. אבל דבר אחד בטוח, זהו מזרח תיכון לא יציב, שקשה ואף בלתי ניתן יהיה לקדם בו באמת תהליכים היסטוריים, דוגמת תהליך השלום הישראלי-ערבי שבו החלה ארצות הברית בעקבות ועידת מדריד לפני כשני עשורים. פרופ' אייל זיסר דקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב. 8 הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל 2011

9 מודעה 9 הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל 2011

10 הג'יהאד הגלובלי והאיסלאם הרדיקלי מאת: מתי דוד שתי אידיאולוגיות גלובליות מתמודדות כיום בעולם: הדמוקרטית מול האיסלאמית, זאת בעקבות התרסקות האידיאולוגיה הקומוניסטית, ומשבר התורה הקפיטליסטית, שהיו שתיהן דומיננטיות בעבר, במאה הקודמת. בעולם חיים כיום בקירוב 1.2 מיליארד מוסלמים, המתחלקים לקבוצות ומסורות בעלות גוונים דתיים שונים, כמו הסונים והשיעים. השיעים מהווים את הקבוצה הקטנה, מבחינה מספרית, ואולם הם הקבוצה המוסלמית הקיצונית, המובילה אידיאולוגיה דתית קיצונית, משולבת בטרור פנימי וחיצוני. השפעתה דומיננטית בתקופה זו על כל הקורה בעולם המוסלמי והעולמי. למעלה מ- 90 אחוז של כל ק ור ב נ ות הטרור המוסלמי בעולם, במהלך עשר השנים האחרונות היו מוסלמים. מתנהלת מלחמה של מוסלמים נגד מוסלמים: באפגניסטן, פקיסטן, עירק, סומליה, תימן, סודן, אלג'יר, סעודיה, מרוקו, מצרים, לבנון, פיליפינים, ניגריה, מאוריטניה, בנגלדש, ולא שכחנו את החמאס נגד הפת"ח. קבוצת הטרור האיסלאמי, אל-קאע ידה, בהנהגתו של אוסמה בן-לאדן, הפכה למוקד ה ש ר אה, חיקוי והזדהות אידיאולוגית דתית של עשרות קבוצות טרור בעולם. קבוצות אלה פועלות באופן עצמאי, על-רקע תנאים מקומיים, המבצעות טרור והרג נגד הכופרים שאינם מוסלמים, ונגד מוסלמים הנחשבים למשתפי פעולה עם הכופרים, כמו המנהיגים של מצרים, מרוקו, ירדן, פקיסטן, אפגניסטן ועירק. אל-קאעידה איננה המפקדה המבצעית העולמית של הטרור, אלא סמל, מיתוס ואתוס של דגם, הנותן השראה של הזדהות למען פעילות טרור גלובלי. האסטרטגיה של הטרור המוסלמי להשתלטות על העולם ד"ר אימ ן זאה יר י, סגנו של בן-לאדן, כתב מסמך בן 6500 מילים, מיום , שיורט על-ידי הצבא האמריקני באפגניסטן. המסמך מפרט את השלבים ולוח הזמנים להשגת המטרה. השלבים מוגדרים: א'. "ההתעוררות". ב'. "פקיחת עיניים". ג'. "התקוממות". ד'. עולם מוסלמי חדש. ה'. העימות הכולל והניצחון האיסלאמי המכריע. התכנון קובע, שהשלב החשוב ביותר הוא ההשתלטות על כל המשטרים המוסלמים המתונים, המשתפים פעולה עם המערב. שלב זה אמור להתממש בסוף העשור השני של המאה ה- 21. פיגועי הטרור הגדולים, שבוצעו במגדלי התאומים בניו-יורק, בלונדון, במדריד, בעירק ובאפגניסטן הם שלב "ההתעוררות" ו"פקיחת עיניים". המקורות של יכולת הפעלת הטרור האיסלאמי הגלובלי א. הבסיס האידיאולוגי הדתי - תנועת "האחים המוסלמים" במצרים היא ראשיתה של האידיאולוגיה המוסלמית הקיצונית. לתנועה זו ששינתה את שמה לצרכים טקטיים, יש כיום כ- 80 חברים בפרלמנט המצרי. ד"ר אימ ן זאהירי, סגנו של בן-לאדן הוא מצרי "מהאחים המוסלמים". ב. הבסיס הכספי והלוגיסטי - סעודיה היא הבנקומט העיקרי למימון בניית המסגדים, לתשלום המשכורות למטיפים במסגדים, להפעלת המ ד ר ס ות )בתי ספר דתיים( ולתשלום דמי חסות לבן-לאדן, כדי למנוע הסתה וטרור נגד המשטר בסעודיה שמשתף פעולה עם הכופרים האמריקנים, שיש להם בסיסים בסעודיה. גם אירן מהווה בסיס תמיכה בטרור. ג. המ סגד והמ ד ר ס ה - אלה הם מוקדי ההטפה הדתית של גיוס תומכים, מתנדבים ומתאבדים, למען מלחמת הקודש נגד הכופרים. אלה הם בתי גידול לגיוס הטרוריסטים המוסלמים לפעולה בעולם המוסלמי ובעולם המערבי באירופה ובאמריקה. ד. ארגוני הצדקה והפעילות החינוכית - סוציאלית.)DAHA( ארגוני הצדקה האיסלאמים, ברחבי העולם המערבי והמוסלמי מצליחים לגייס תרומות גדולות, המממנות פעילות חינוכית וסוציאלית רבת-היקף, ברוח דתית קיצונית, בקהילות המוסלמיות, שהופכות לבתי הגידול של המתנדבים למלחמת הקודש של הטרור האיסלאמי הגלובלי. ארגונים אלה הם עורף התמיכה הציבורי והפוליטי של הקבוצות הקיצוניות. המדינות המערביות אינן מסוגלות להשתלט 10 הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל 2011

11 על כספים אלה בגלל בעיות משפטיות של חוקי זכויות האדם וחופש הביטוי, למרות שהן נוכחו כבר "שכספים סוציאלים" אלה הם הדלק למימון הטרור נגדן. הטרור המוסלמי באירופה באירופה חיים כ- 38 מיליון מוסלמים. הדור הראשון של מוסלמים שהגיע לאירופה, בתום מלחמת העולם השנייה, הגיע כפועלים וכמהגרים. אירופה הייתה זקוקה לפועלים שחורים, ל בנ י ה ולשיקום הריסות המלחמה. המוסלמים זכו לסל קליטה של פרנסה, השכלה, דאגה רפואית וחינוכית, לרמת חיים, לאיכות חיים ולדמוקרטיה. הם נקלטו היטב וזכו לחיים טובים, ואולם הם הסתגרו בקהילות של חיים מוסלמים ולא השתלבו בחברה האירופית - נוצרית מקומית. הדור השני ובעיקר הדור השלישי שנולד והתחנך בשפה ובתרבות המקומית, בצרפת, באנגליה, בגרמניה ובסקנדינביה, מרד בהורים, בחברה המקומית ובתרבותה. המטיפים במסגדים הצליחו לטעת במוחם של צעירים אלה את המוטיבציה האיסלאמית הקיצונית. רבים מקרב מבצעי המהומות ופיגועי הטרור בעולם המערבי היו מוסלמים משכילים שגדלו באירופה: פריס, מאלמו, ניצה, אמסטרדם, קופנהגן, לונדון, מדריד, מגדלי התאומים בארה"ב. המוסלמים באירופה הפכו לכוח פוליטי, בעל משקל והשפעה על המדיניות ועל המנהיגות המקומית, בתוקף מספרם הגדול ותוקפנותם, בעיקר בצרפת,באנגליה, בלגיה וסקנדינביה. "הפורום האיסלאמי באירופה" ארגון מוסלמי קיצוני, שמבקש להקים "מדינת איסלאם ברוח הש ר יע ה, הצליח לש ת ול את נציגיו בתוך מפלגת הלייבור, ברמה המקומית והארצית. המהגרים המוסלמים מהווים 11.5 אחוז בספרד, 10 אחוז בצרפת, 8.5 אחוז באיטליה. הסיבות לכישלון התגוננות המערב נגד הטרור המוסלמי הניסיון הנאיבי של המערב שניתן להלחם בקיצוניות האיסלאמית על-ידי שיפור כלכלי ועל-ידי בנייה והטמעת הדמוקרטיה נכשל. אמצעים של שיפור כלכלי, לא הובילו למתינות של האיסלאם הרדיקלי. המערב נילחם בג'יהאד הגלובלי על-פי מושגים ליברליים וקודים של זכויות אדם וחופש הביטוי. מושגים אלה זרים ומנוגדים לאיסלאם, ועל כן הם נכשלו, בכל המדינות המוסלמיות שבהן הם נ וס ו. האיסלאם מקדש את המוות ולא את החיים כמו במערב. המערב ממשיך להאמין ש בה יד ב ר ות ניתן להגיע לנוסחה של שותפות ומתינות. הכישלונות באפגניסטן, בפקיסטן, בעירק ובעזה הם ההוכחה לכישלון המדיניות והאמונה המערבית. הדמוקרטיה איננה הפתרון האולטימטיבי והאלטרנטיבי למושגי החברה המוסלמית. מסתבר שכל התערבות האיסלאם מקדש את המוות ולא את החיים. בן לאדן צילום AP מערבית חיצונית, במדינות האיסלאם, בשם עקרונות הומניים נעלים של זכויות אדם, גורמות לתוצאות הפוכות של התנגדות ואיבה גוברת. הדמוקרטיה המערבית מחייבת קיומה של חוקה, של משאלי עם, של בחירות וחופש ביטוי. אלה מושגים שהחברה המוסלמית לא בשלה לקבלם. הטרור האיסלאמי מעוניין לקיים מתיחות מתמדת, ללא הכרעות. המערב, הנלחם בטרור שואף להכרעה בעימות ולהגבלת הזמן לסיומו. המערב ניצח בעימותים הצבאיים בעירק ובאפגניסטן. ואולם בשלב הבא של הניסיון לי צב את הניצחון על-ידי בניית מערכת אזרחית ופוליטית מקומית, המערב נכשל. התרבות האיסלאמית השבטית הצליחה לטרפד כל ניסיון לבניית שלטון אזרחי מקומי בחסות מערבית. האמריקנים ובני בריתם שולטים בבגדד ובקאבול בלבד, ואילו רוב שאר השטחים נתונים לשליטת השבטים המקומיים. גם ארה"ב, בהנהגת אובמה, וגם אירופה עלו על מסלול של פייסנות נאיבית שפוגעת בהם, ולא למדו לקחים היסטוריים. מתי דוד פובלציסט, B.A בכלכלה ומדעי המדינה. הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל

12 השומרונים רבות דובר, נחקר ונכתב אודות עדת השומרונים בנוגע למקורם וייחודם לעם ישראל. להלן אנסה לעמת בין הגרסאות העיקריות של השומרונים ושל בני יהודה. השומרונים טוענים: אנו בני עם ישראל שלא יצאו לגלות. אנו מקיימים את מצוות התורה כפי שהן מופיעות בספר התורה, ללא התורה שבעל-פה ומאמינים רק בנביא משה. אנו חוגגים את שבעת חגי ישראל כפי שמורה לנו התורה ומקיימים את מצוות זבח פסח בכל השנים. השומרונים מכנים עצמם "ישראלים שמרים" שומרי הדת העתיקה של עם ישראל. הם כותבים בכתב משלהם, הכתב העברי העתיק, דוברים בלשון משלהם, במבטא העברי העתיק, שהיה שגור גם בפי היהודים עד תחילת האלף הראשון לפנה"ס, ואמונים על נוסח התורה הקדום ועל מסורת ייחודית ועתיקה מבריאת העולם. קדושת ירושלים, על פי התורה? השומרונים מערערים למעשה על קדושתה של ירושלים ועל מקום המקדש בהר הבית. לטענתם קביעת ירושלים כבירת ישראל, ע"י דוד המלך נבעה מאקט פוליטי ולא דתי, ובנייתו של בית המקדש בירושלים נבעה מסיבות פוליטיות ולא דתיות. לעומת זאת הם השומרים על מצוות התורה למיקומו של המזבח בהר עיבל, כפי שנצטווה עם ישראל ( יהושע ח', ל-לב(. הייחוד השומרוני - משמעות הזהות של הקהילה השומרונית, היא לדבוק בארבע מצוות, והן: 1. יישוב ארץ ישראל בגבולותיה המקראיים, ללא התיישבות מחוצה לה. 2. השתתפות בזבח פסח. 3. שמירת השבת. 4. שמירה קפדנית על חוקי טומאה וטהרה ככתוב בתורה )ויקרא טו, לא(. השומרונים אף מקיימים את דיני טומאת הגבר כמצווה. טומאת הגברים שונה מטומאת הנשים, שכן, הגברים אינם מופרדים מבני הבית ואינם מטמאים אף כלי אשר הם נוגעים בו. השומרונים אינם מניחים תפילין מידי בוקר. ואינם מניחים כיסוי ראש )כיפה(, רואים בה חוצץ בין האדם למקום )השכינה(, אולם בכניסה למקום קדוש, או בעת תפילה, חייבים כולם, גברים ונשים בכיסוי ראש. השומרוני רואה ביהודי בן אותה דת ומגדיר את עצמו כבן עם ישראל. לדעת השומרוני ההבדל המרכזי בין שתי המסורות הוא שאלת מקום הבחירה האלוקית הר הגריזים מן התורה, לעומת הר הבית מימי דוד ושלמה. וכן התורה שבעל-פה של היהודים. הם גם טוענים כי הקרע בינם לבין יתר עם ישראל החל מאז החליט עלי הכהן לפרוש מהמזבח בהר גריזים והעביר את אוהל מועד לשילה, שם בנה מזבח חדש. ראוי לציין כי המזבח בהר עיבל הוא האתר הקדום ביותר של מזבח ישראלי. בחפירות שנערכו התגלו שרידי המזבח העתיק וגם שרידי המקדש השומרוני. טענת בני יהודה - השומרונים הם בני העמים שהוגלו לארץ ישראל ע"י מלכי אשור: שלמנאסר החמישי וסרג'ון השני, כפי שמסופר בספר מלכים ב' )פרק י"ז כד-לא(, לכן העם השומרוני אינו חלק מעם ישראל.. הם נקראו ע"י חז"ל בשם "כותים". השבים מבבל ובניית הבית השני עם עליית השבים מבבל לארץ, כאשר הם מצוידים בכתב רשות ממלך כורש- מלך פרס, ונושאים אתם את כלי הקודש שנלקחו בידי נבוזראדין, שר הטבחים של מאת: דר' יצחק גבאי נבוכדנאצר. התרחשו דברים מעניינים: חלק מבני ישראל שלא עזבו את ארץ ישראל קיבלו את אחיהם בשמחה. להזכיר שרק 48 שנים הפרידו בין חורבן ירושלים ובית המקדש ובין השבים מבבל. חלק אחר שהתיישב במקום המגורשים חשש על האדמות והבתים שמחזיקים בהם מפני התביעות של השבים, ונוצרו חיכוכים כתוצאה מזה. דבר חשוב מאוד ראוי להדגיש שדת ישראל שנקבעה בברית יאשיהו ושהעמיקה והקצינה עוד יותר בבבל, השפיעה על ראשי השבים מגלות בבל שראו את התנהגותם הדתית של אלה שנותרו בארץ וסברו כי אלה אינם אחיהם בני ישראל. המתח בין השבים מהגולה לבין אלה שנותרו בארץ הלך והחריף ובעיקר לאחר עלייתו של עזרא הסופר וקריאתו לגרש את הנשים הנוכריות כולל ילדיהן. עזרא כפה את דעתו על הציבור ולא אפשר פשרה כלשהי. כתוצאה מכך עלתה שנאה תהומית וראשי הציבור שלא יצאו לגלות, עשו ככל יכולתם להכשיל את בניית המקדש ובעיקר את בניית חומות ירושלים. המזבח ובתי המקדש בהר גריזים על סמך החפירות הארכיאולוגיות שנערכו בהר גריזים, מתברר שנבנו על הר זה שני מקדשים. הראשון במאה החמישית לפנה"ס, והשני גדול יותר במאה השנייה לפנה"ס, כשמסביב למקדש הוקמה עיר גדולה )ששטחה יותר מ 400 דונם( ורוב תושביה כוהנים. למקדש- זה הייתה הכרה במאה השנייה לפנה"ס שלא נפל בחשיבותו או בגודלו מזה שבירושלים. מקדש זה קודש גם בידי התפוצות, בעיקר ממצרים. הריב 12 הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל 2011

13 התיאולוגי במאה הראשונה לפנה"ס הביא למלחמה קשה בין החשמונאים לשומרונים, ויוחנן הורקנוס צר על הר גריזים ושרף את העיר והמקדש עד היסוד. העם השומרוני נאבק על זכותו להתקיים על פי התורה שלו. הוא נלחם בכובשים היוונים שערכו בו טבח גדול, ומדי פעם קמו עליהם כובשים אחרים: רומים,ביזנטים,מוסלמים וטבחו בהם, כך שמספר האוכלוסייה השומרונית בארץ שהיה בתקופת בית שני, כמיליון ומאתיים אלף נפש, הלך והתמעט עד שהגיע בראשית המאה העשרים ל 150 נפש. כיום מספרם מגיע לכ 750 נפש והם מתגוררים חציים בחולון וחציים השני בשכם, ליד הר גריזים. הם ממשיכים באמונתם, בהתבדלותם ובשמירתם על טהרת גזעם הם לא מתחתנים עם זרים אלא רק עם בני עדתם. שינוי קל חל רק לפני עשרות שנים כאשר נוצרה אצלם בעיה, שמספר הבחורים היה גדול ממספר הבנות. כדי לפתור את הבעיה הרשו מנהיגי העדה לבחורים להתחתן עם בחורות יהודיות, בתנאי שתקבלנה עליהן את המנהגים השומרוניים. מסקנות :. 1 המזבח בהר גריזים היה למקום קדוש בהתאם לציווי האלוהי, ע"י משה. שום סמכות תיאולוגית של עם ישראל לא פסלה את המזבח בהר גריזים... 2 ירושלים כבירת ישראל נקבעה מסיבות פוליטיות ולא דתיות.. 3 קביעת מיקומו של בית המקדש בירושלים על-ידי דוד המלך ושלמה המלך נעשו מסיבות פוליטיות ולא דתיות.. 4 רוב רובם של בני ישראל שלא יצאו לגלות ונותרו בארץ הן משבטי ישראל הצפוניים והן מתושבי יהודה היו בנים של עם ישראל ונדחו ונודו על ידי מנהיגי שבי ציון מבבל.. 5 ההקצנה הדתית של מנהיגי שבי ציון מבבל מנעה אחדות עם ישראל בזמנו וגרמה למחלוקת מיותרת וקרע בעם שהסבו נזקים חמורים לשני הצדדים.. 6 העדה השומרונית אינה מעורבת )נישואים מעורבים עם עמים אחרים(. דר' יצחק גבאי D.B.A במינהל עסקים. מודעה הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל

14 מדריך ללוח העברי כותב המאמר נולד וגדל בפינלנד. בשנת 1941 פינלנד נכנסה למלחמה נגד ברית המועצות, ובתגובה בריטניה הכריזה עליה מלחמה. בעקבות זאת נותק הקשר עם ארץ ישראל, ובין השאר אי אפשר היה לייבא משם לוחות שנה עבריים, כפי שהיה נהוג לפני כן מדי שנה. אביו של מחבר המאמר, הרב ישראל חיים צבי, היה בקיא בעקרונות הלוח העברי, והוא הכין לוחות שנה עבור יהדות פינלנד לשנים תש"ב ) ( ותש"ג ) ( וגם הספיק ללמד את בנו את המלאכה לפני פטירתו ב להפתעת רבים התברר אז, שהנער הצעיר הוא האדם היחיד שיודע להרכיב לוח עברי והוא נתבקש לעשות זאת לשנה שלאחר מכן. מאת: דר' יצחק צבי עובדה ידועה היא שהרוב המכריע של יהודי מדינת ישראל יודע מעט מאד על הלוח העברי. לא בטוחים מהי השנה הנוכחית ולא יודעים את תאריכי החגים והמועדים, מתקשים לקבוע מתי לחגוג את הגעתו למצוות של הבן, ולהבדיל, מתי לערוך אזכרה שנתית לבן משפחה שנפטר. לעיתים מתברר שאפילו שומרי מצוות אינם מתמצאים מספיק במבנה השנה העברית. מדאיגה האפשרות, שלדורות הבאים יהיה מושג קלוש בלבד על הלוח, ששירת את עמם במשך קרוב לאלפיים שנה ועדיין קובע מועדים שכל יהודי נתקל בהם במהלך חייו )חגים ואירועים אישיים ומשפחתיים(. שלוש הדתות המונותיאיסטיות בנו את לוחות השנה שלהן על-פי עקרונות שונים לחלוטין. הלוח הנוצרי )"האזרחי"( מבוסס על שנת השמש. שנת השמש הממוצעת, השנה "הטרופית", אורכה 365 ימים, 5 שעות, 48 דקות ו- 46 שניות. בלוח הזה יש 365 ימים, אך אחת ל- 4 שנים מוסיפים יום אחד )ה- 29 בפברואר(. הלוח הנוצרי המקורי, המכונה הלוח היוליאני )הונהג על-ידי יוליוס קיסר(, גרם לשגיאה מצטברת של יום אחד בכל 128 שנים. כדי לתקן את השגיאה הזו, נערך שינוי בשנת 1582, שלפיו היום הנוסף בפברואר בוטל בשנים של מאות שלמות שאינן מתחלקות ב כך בשנים , ו היו בפברואר 28 ימים בלבד אבל בשנת 2000 היו 29 ימים. הלוח המתוקן מכונה הגרגוריאני )הונהג על-ידי האפיפיור גרגוריוס ה- 13 ( והוא הלוח הרשמי במרבית ארצות העולם. כתוצאה משינוי זה צומצמה השגיאה המצטברת ליום אחד בכל 3300 שנים. החודש בלוח זה אינו קשור כלל לתקופה שבין שני "מולדות" של הירח )החודש "הסינודי"(. אורכו של החודש הממוצע בלוח האזרחי שווה פשוט לחלק 12 מאורכה של שנת השמש. הלוח המוסלמי מבוסס על החודש, כלומר התקופה שבין שני מולדות של הירח. תקופה זו אורכה 29 ימים, 12 שעות, 44 דקות ו- 2.8 שניות. בלוח הזה אין כל קשר בין השנה לבין שנת השמש. התוצאה היא, שמועד דתי מסוים, למשל הרמדאן, יכול לחול בשנים שונות בעונות שונות של השנה. הלוח העברי מתבסס על הקשר של כדור הארץ הן עם השמש והן עם הירח, כלומר על השנה הטרופית ועל החודש הסינודי. כאן המניע היה להישמע להוראות התורה. האמירה "זאת עולת חודש בחודשו לחודשי השנה" בספר במדבר כ"ח, י"ד, הובנה כהוראה לקבוע את החודש על- פי התחדשות אור הלבנה, ואילו הפסוק "שמור את חודש האביב ועשית פסח" בספר דברים ט"ז, א', התקבל כהוראה לחגוג את הפסח בעונת האביב, מה שדורש קיום של לוח המתחשב בשנת השמש. ביסוס הלוח העברי על שתי הדרישות האלה גרם לקושי מסוים. הפתרון שאומץ ניצל גילוי של האסטרונום היווני מטון )Meton( בשנת 432 לפני הספירה. הוא מצא כי אורכן של 19 שנות שמש משתווה בקירוב רב לאורכם של 235 חודשי ירח. ב- 19 שנים פשוטות של 12 חודשים יש 228 חודשים בלבד, כלומר היה צורך להוסיף 7 חודשים לכל תקופה של 19 שנים. לכן הונהג "מחזור קטן", תקופה של 19 שנים, שבה 7 מהשנים, שזכו לכינוי "שנים מעוברות", מכילות חודש נוסף. אלה הן השנים 17,14,11,8,6,3 ו- 19 במחזור. כדי לדעת, למשל, אם השנה תשע"א ) ( היא שנה מעוברת, יש ראשית לבטא את כינוי השנה במספרים. ת = 400, 14 הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל 2011

15 ש =,300 ע =,70 א =,1 בסיכום,771 וצריך עוד להוסיף 5000, כי לשם קיצור לא נהוג לבטא את האלפים )אם בכל זאת מעוניינים לכלול את האלפים, אומרים ה' תשע"א(. כך מגיעים לשנה מחלקים ב- 19, מקבלים 303 ושארית של 14. השארית מבטאת את מספרה של השנה בתוך המחזור הקטן. אם כן, שנת תשע"א היא מעוברת. החודש הנוסף בשנה מעוברת נקרא אדר א' ובו 30 ימים. בשנה כזו חוגגים את פורים באדר "הרגיל", הוא אדר ב', וכך גם את כל ימי הזכרון, שמקורם בשנה "פשוטה" )לא מעוברת(. מכיוון שאורכו של חודש ירח קרוב ל- 29 ימים ומחצית היום, מספר הימים בחודשים העבריים הוא עקרונית 29 ו- 30 לסירוגין, אך יש יוצאים מן הכלל מסוימים: תשרי 30, חשוון 29 )או 30(, כסלו 30 )או 29(, טבת 29, שבט 30, אדר,29 ניסן,30 אייר,29 סיוון,30 תמוז,29 אב 30, אלול 29. אי הדיוק בלוח העברי גורם לשגיאה של יום אחד בכל 216 שנים. התוצאה היא שמאז קביעת הלוח נדד חג הפסח כ- 8 ימים לעבר הקיץ. במועד כלשהו יהיה צורך לבצע שינוי חד-פעמי בלוח כדי שהפסח יישאר חג האביב, ויידרש תיקון כדי למנוע המשך של חריגות בעתיד. כיום אין לנו סמכות דתית שתוכל לבצע את התיקון )אצל הנוצרים היה זה אפיפיור שהורה על השינוי בלוח במאה ה- 16 (, כך דף מכתב יד של הלוח לשנת תש"ב ) (, שהודפס והופץ בין יהודי פיננלנד. שצפויים קשיים לא מעטים בקשר לרפורמה הנחוצה. לעומת השגיאה המשמעותית באורכה של השנה העברית הממוצעת, אורכו של החודש העברי סוטה מעט מאד מאורכו האמיתי של חודש הירח. כאן הסטייה היא כמחצית השנייה בחודש. בשנה עברית פשוטה יש , או 355 ימים ובשנה מעוברת , או 385 ימים. שנה קצרה מכונה "חסרה" )ח'(, שנה בינונית "כסדרה" )כ'( ושנה ארוכה "שלמה" )ש'(. ברור שאין התאמה בין התאריך האזרחי לתאריך העברי בשנים שונות, אבל המחזור הקטן דואג לכך, שפעם ב- 19 שנים חוזרת ההתאמה במדויק או בהפרש קטן. שתי דרישות נוספות שהיה צורך להתחשב בהן בעת התקנת הלוח היו אלה: יום הכיפורים לא יהיה צמוד לשבת )כלומר שהוא לא יחול ביום א' או ביום ו'(, והנימוק לכך היה שאין לעכב קבורה של מת במשך יומיים; הושענא רבה לא יחול בשבת כדי למנוע נשיאת ענפי הערבה בשבת. כתוצאה מכך היום הראשון של ראש השנה יכול לחול רק בימים ב', ג', ה' ושבת. את הסדר של פסח אפשר לחגוג רק בערבי הימים ב', ד', ו' ובמוצאי שבת )אגב, סדר פסח במוצאי שבת הוא יחסית נדיר - מופיע בממוצע אחת ל- 10 שנים(. למעשה, הלוח העברי אינו מחזורי וצריך להיעזר בלוחות "נצחיים" כדי להרכיב לוח שנה. לוח כזה אינו בעצם "נצחי", ובדרך כלל הוא משתרע על 500 לוח "נצחי" )עד שנת 2240(, המוצג על קיר בית הכנסת בעיר טורקו בפינלנד )וגם בביתו של כותב המאמר(. שנים. למשל, קיים לוח שמכסה את המחצית השנייה של האלף השישי )השנים 5501 עד 6000 בלוח העברי, דהיינו השנים בלוח האזרחי(. לאפיון של כל שנה משמש "סימן השנה" )או "קביעות השנה"(, המורכב משלוש אותיות, למשל, בש"ה )מציין שראש השנה מתחיל ביום ב', השנה "שלמה", פסח מתחיל ביום ה'(. מידע שלוח נצחי אינו יכול לספק הוא זמני כניסת השבת ויציאת השבת, כי אלה תלויים במיקום הגיאוגרפי של היישוב. הספירה של הלוח העברי מתחילה ממה שהמסורת היהודית מציינת כשנת הבריאה mundi(.)anno הראשון שפרסם את עקרונות הלוח העברי היה הנשיא הלל השני. "תיקון" הלוח העברי שערך הלל השני פורסם כנראה בשנת 358/9 לספירה האזרחית. העקרון היסודי היה הנהגת לוח קבוע על-פי נתונים אסטרונומיים במקום לוח שהתבסס על תצפיות של מופעי הירח )"ראיית הלבנה"(, כפי שהיה נהוג עד אז. את צורתו הסופית קיבל הלוח העברי כנראה במאה ה- 9 לספירה. בשנת 1158 כתב הרמב"ם "חיבור בחוכמת העיבור", ובו הוא סיכם באופן ברור ומדויק את פרטי הלוח העברי. המסמך נכתב בערבית, אבל קיימים שני תרגומים לעברית מן המאות ה- 14 וה- 15 והם שמורים בספריה הלאומית הצרפתית בפאריס. דר' יצחק צבי מהנדס כימיה ודר' להנדסת חומרים הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל

16 הטבע והאמנות מאת: דר' דליה הקר-אוריון אחד המאפיינים של האמנות העכשווית היא שבירת התחומים בין הטבע לבין האמנות, בין תחומים שונים של אצמות ובין האמנות והמדע. דיונים על הקשר בין הטבע לבין האמנות תועדו מאז ימי הפילוסופים היווניים. ידועים הויכוחים לגבי מישנתם של אפלטון ואריסטו. הראשון מבניהם דוגל בעליונותה של האמנות, במקורה הראשוני ובחוסר הקשר שבין המציאות לבין האמנות וחסידיו טבעו את המושג: "אסטטיקה אידיאליסטית". לעומתו אריסטו מדבר על הקשר שבין המציאות והאמנות, על חשיבות של המציאות הממשית והטבע וחסידיו הטביעו את המושג: "אסטטיקה מאטריליסטית". שאלת החלל זמן הממשי והמדומה, קבלה מימד חדש בכתביו של הוגה הדיעות מהמאה ה-- 18 עמנואל קאנט. הוא טוען שאפשרות המתמטיקה תלויה בהנחה שהחלל )יסוד הגיאומטריה( והזמן )יסוד האריתמטיקה או טור המספרים(, אינם תכונות של הדברים עצמם, אלא דימויי הסתכלות טהורים של רוחנו. הטבע )העולם הממשי החלל-זמני(,לא יכול להיתפס כדבר עצמו, אלא כמותנה בצורת התפיסה הטהורה של רוחנו. אין זה הופך את החלל-זמן לאשליה, אלא מייחסו למקורו הטרנסנדנטלי. הוא מציע סכמות המחולקות לקטגוריות של: כמות, איכות, יחס ואופן, שאמורות לקשר בין נתוני החושים לבין הקטגוריות של השכל, כי הן קיימות בשניהם. אין בכוחו של השכל האנושי להשיג את פנימיותם של הדברים, הכרת הטבע האובייקטיבי נותנת בידינו רק תחום מציאות מוגבל-עולם התופעות"פנומנה", להבדיל מהדברים עצמם "נואומנה". עולם התופעות אינו אשליה אלא מציאות אובייקטיבית. הלוגיקה הטרנסצנדנטלית נותנת לנו את היסודות העל-חושיים של תחום המציאות הקרוי "טבע". יסודות הטבע המתגלים בה הם מרכיבי היסוד האפריוריים של ישויות הטבע עצמן. בתקופתנו מתפתחת תורה חדשה- הפרקטלים דגמי הכאוס. תגליות חדשות שהתאפשרו תודות למחשבים המפותחים הקיימים בזמננו גבשו מדע אינטרדיסציפלינרי במהותו המאגד בתוכו אמנים, חוקרי טבע מתחומי הפיסיקה, כימיה, מדעי המחשב ועוד. נעשו ניסיונות של חוקרים מתחומים שונים להגדיר את מהות הכאוס והפרקטלים. הפיסיקאי הסיני האו ביי לין מדבר על מין סדר בלי מחזוריות. או על תחום מחקר הצומח במהירות, אשר מתמטיקאים, פיסיקאים, הידרודינמיקאים, הידרולוגים ורבים אחרים תרמו לו תרומות חשובות או: סוג מצוי של תופעות טבעיות שלאחרונה זכה בהכרה.המתמטיקאי ה. ברוסטיוארט מדבר על התנהגות חוזרת חלילה אקראית לכאורה במערכת דטרמיניסטית פשוטה )מעין מנגנון של שעון(. רודריק ג'נסן )פיסיקאי מייל(:התנהגותן הלא סדירה, הבלתי ניתנת לניבוי של מערכות דטרמיניסטיות אי- לינאריות. פורד האיש שמינה עצמו לכרוזו של הכאוס: דינמיקה שהשתחררה סוף סוף משלשלאות הסדר ויכולת הניבוי..מערכות שנעשו בנות חורין לבדוק כל אפשרות דינמית רבגוניות מסעירה... עושר בחירה. ג'ון הבארד טוען שמושג הכאוס לא מתאים, כי הוא מעיד על אקרעיות.לדעתו המסר הוא:"שתהליכים פשוטים בטבע, עשויים להקים מבנים מפוארים של מורכבות בלי מפל המים שושיצונה, קטשושקה הוקוסאי, חיתוך עץ. נוף פרקטלי, דליה הקר-אוריון, צבע שמן על בד. אקרעיות. באילינאריות ובמשוב מצויים כל הכלים הנחוצים לקידוד ולפענוח של מבנים עתירים לא פחות מהמוח האנושי. לסיכום: הכאוס הוא אוסף הרעיונות ששכנע מדענים מתחומים שונים כי הם שותפים למפעל אחד. הם מאמינים שמערכות פשוטות ודטרמיניסטיות יכולות להפיק מורכבות, שמערכות המסובכות מדי למתמטיקה המסורתית מציתות לחוקים פשוטים ויהא תחום מחקרם היסודי אשר יהיה, עליהם להבין את המורכבות עצמה. הטבע יוצר תבניות שמקצתן סדירות המרחב אך בלתי סדירות בזמן, ומקצתן סדירות בזמן ובלתי סדירות במרחב. אחדות פרקטליות )מלשון FRACTURES חלקים של שלם שחוזרים על עצמם בצורה מסתעפת או בקני מידה שונים(. המשך בעמוד הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל 2011

17 מודעה הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל

18 המודל הקבוצתי של וילפרד ביון מאת: מרדכי קרניאל וילפרד ביון ) ( תרם תרומה חשובה ביותר להבנת התהליך הקבוצתי ולנושא של הנחיית קבוצות. תפיסתו את התהליך הקבוצתי, את תפקידם של חברי הקבוצה, ואת תפקידו של המנחה הינה חדשנית ומהפכנית כאחד. וילפרד ביון החל את עבודתו בקבוצות בבית-החולים הצבאי בנורטפילד בו עבד כפסיכיאטר צבאי בתקופת מלחמת העולם השניה. עבודתו זו היא שהביאה לפרסום ספרו: "התנסויות בקבוצות" )1961(. במאמר זה אסקור את עיקרי תפיסתו של ביון על התנהגות של קבוצות במטרה להביאן ללמידה התנסותית ולשינוי. ביון מבחין בין שני מצבים פסיכולוגיים שיכולים להיות בקבוצה: קבוצת העבודה group Work והקבוצה של הנחות היסוד )"השערות בסיסיות"( Basic.Assumptions בקבוצת העבודה נדרשת מהפרטים התמודדות שיש לה קשר עם המציאות, שהיא הכרחית לצורך למידה והשגת השינוי. המצב של קבוצת הנחות היסוד )"השערות בסיסיות"( היא מעין רגרסיה של הקבוצה, החרדה שולטת, קיימת פרנויה מול המנחה / המטלה. קבוצת העבודה לקבוצה יש משימה הנקבעת באופן מודע )מטלה(. ביון כינה את הפעילות השיתופית שמגוייסת למשימה זו 'קבוצת העבודה'. קבוצת העבודה מתייחסת לאספקטים שבתפקודה המהווים את המטלה האמיתית של הקבוצה. במצב זה נדרש מהקבוצה שיתוף פעולה, התמודדות שיש בה קשר עם המציאות, חלוקת תפקידים עניינית עפ"י מיומנויות, הצורך בהצבת גבולות וסובלנות כלפי תסכול. לרעיון של "התפתחות" יש תפקיד מרכזי בקבוצת העבודה. קבוצת העבודה יוצרת גדילה והתפתחות והיא בעלת אופי פרוגרסיבי. בקבוצת העבודה החברים מודעים לכך שעליהם ללמוד ולפתח את כישוריהם האישיים והבינאישיים. בקבוצת העבודה המשתתף חייב לעשות מאמץ מודע על-מנת להבין את האדם האחר בתהליך של עבודה משותפת. לזה קורא ביון "שיתוף פעולה". הקבוצה של הנחות היסוד )"השערות בסיסיות"( "הנחות היסוד" הן התוכן הרגשי כפי שהוא מופיע בקבוצה. תוכן רגשי זה הוא בעל אופי רגרסיבי ומבטא פנטזיות לא מודעות של הקבוצה. כאשר קבוצה פועלת, היא יכולה להתנהג כאילו הנחה בסיסית כל שהיא משותפת לכל הקבוצה וזו תכוון את פעילות הקבוצה. הנחה זו לטענתו יכולה להשפיע ולהעפיל על כל עבודה ראציונלית שהקבוצה מנסה לעשות. הקבוצה של הנחות היסוד משמעותה נסיגה וחוסר התפתחות. גירויים להתפתחות נתקלים בתגובה עויינת. בקבוצת "הנחות הייסוד" לא נדרש שיתוף פעולה, יש צורך ב"כושר השתלבות" דהיינו: נכונות האדם לפעול יחד עם הקבוצה עפ"י ההנחות הבסיסיות. לטענתו של ביון קיימות 3 "הנחות יסוד" כאשר בכל זמן נתון יכולה לפעול רק הנחה בסיסית אחת בלבד: 1( תלות : במצב זה הקבוצה מביעה משאלה בלתי מודעת לקיומה של דמות שתספק את כל צרכי הקבוצה. כתוצאה מכך חברי הקבוצה חשים ומתנהגים כאילו הם חסרי כל ידע וללא יכולת תרומה. בו בזמן הם מתנהגים כאילו המנהיג הוא כל יכול, אדם שיכול לפתור כל בעייה וקושי. הנחה בסיסית זו של תלות מגינה על הקבוצה מהמציאות. הקבוצה יכולה להתייחס גם למנחה כאל כל יכול. הקבוצה מסרבת לקבל את ההתערבויות של המנחה לגבי הצרכים הפנטזיוניים שלה ומתייחסת אליו בעויינות. כל אדם אחר בקבוצה אשר יקח על עצמו תפקיד של מנהיג יעורר את אכזבת הקבוצה ועויינותה. בקבוצת התלות נבחר אדם אחד וממנו מצפים שימלא תפקיד של מספק צרכי החברים האחרים, או כפי שכותב ביון בספרו "התנסויות בקבוצות": 18 הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל 2011

19 נדמה שהנחת-היסוד בתרבות הקבוצה הזו היא שקיים אובייקט חיצוני, שתפקידו לספק ביטחון לאורגניזם הלא מפותח. פירוש הדבר שהקבוצה מרגישה כאילו אדם אחד נמצא תמיד בעמדה המאפשרת לו לספק את צרכי הקבוצה, והשאר נמצאים בעמדה שבה צרכים אלה מסופקים להם )1961:74.)Bion האדם הנבחר פוטר את השאר מהצורך להיות אחראיים, לחשוב ולפתור בעיות בעצמם. בקבוצה הטיפולית האדם הנבחר הוא בדרך-כלל הפסיכיאטר, הפסיכולוג, או הפסיכואנליטיקאי. כאשר האנליטיקאי מפרש את אופן תפקודה של הקבוצה, ההתערבות שלו נתקלת בהתנגדות רבה. הקבוצה מאמינה שזכותה לצפות ממנהיג נבחר זה להתנהג בהתאם לרצונה. כשהוא איננו מתנהג על-פי הציפיות, הקבוצה מאמינה שהוא עושה זאת לשם התגרות. 2( מאבק/בריחה :fight/flight במצב זה הקבוצה מתנהגת כאילו יש לה אוייב. הקבוצה תפעל על-מנת להאבק באוייב או לברוח ממנו. היא מוכנה באותה מידה לעשות את שני הדברים. המקבל על עצמו את תפקיד המנהיג בקבוצה, צריך להיות מוכן להנהיג את הקבוצה מול אוייב משותף ואם זה לא קיים ליצור אותו. מנהיגות זו מבוססת על פארנויה. לעתים ההתקפה מופנית כלפי המנחה. הקבוצה משקיעה את כל האנרגיה שלה בפנטזיות אלו על- מנת לא לגלות שהאוייב המאיים אינו נמצא מחוץ לה אלא בתוכה. המנחה נחשב לעתים לאוייב מאחר והוא מנסה לקדם את העמדה של קבוצת העבודה, דהיינו את הצורך בשינוי שהקבוצה כה חוששת ממנו ומנסה להימנע ממנו. 3( זיווג- pairing : במצב זה קיימת בקבוצה אמונה קולקטיבית ובלתי מודעת, שרעיון או באופן סימבולי משהו שיוולד "יגאל את הקבוצה". לאמונה זו אופי משיחי ולעתים היא מופנת לזוג שנוצר בקבוצה. הנחה זו מאופיינת ע"י פנטזיה של תקווה. הקבוצה מתפקדת כאילו העתיד יהיה טוב יותר והתקווה קיימת כל עוד המנהיג או המשיח או הרעיון עדיין לא נולד. הקבוצה נאחזת בעמדה של ציפייה מלאת תקווה, וזאת מתוך משאלה עמוסת חרדות להיפטר מההכרח המאיים ללמוד מן הניסיון. מותרת רק ציפייה מלאת תקווה, החשוב הוא שאסור לילד להיוולד לעולם. לידתו של רעיון חדש למשל, תביא לאובדן התקווה וגם לשינוי. לפיכך יש להכחיש כל רעיון חדש באמצעות אמירה כגון: "בסופו של דבר זה אינו רעיון חדש, זה בסך הכל...". ביון כינה את הרעיון של זיווג,pairing כרעיון משיחי משום שהוא משחרר את המשתתפים מתחושת השעבוד שלהם. תחושת השעבוד של הקבוצה היא העמדה של קבוצת העבודה, המאיימת עליהם באמצעות הרגשות המכאיבים המתלווים לשינוי. סיכום העבודה הרציונלית של הקבוצה מושפעת על-ידי הרגשות הבלתי רציונליים של המשתתפים. על המנחה להיות מודע למכשולים הרגשיים הבלתי מודעים העומדים בפני חברי הקבוצה, כפי שבאו לידי ביטוי בקבוצת הנחות היסוד )תלות, מאבק-בריחה וזיווג(, המונעים ממנה לתפקד כקבוצת עבודה ולהגיע ללמידה משמעותית ולשינוי. כאשר הקבוצה תקועה, הגיעה למבוי סתום, מדשדשת במקום ואינה מסוגלת להתקדם בכוחות עצמה לקראת השגת משימותיה, על המנחה להתערב ולשקף בפני חברי הקבוצה את מצבה. עליו להצביע על הגורמים הרגשיים הבלתי מודעים המונעים מחברי הקבוצה התקדמות בהשגת המטלה, ולסייע להם להתמודד עם רגשות אלו בכוחות עצמם, כך שהאחריות להשגת המטלה מוטלת בסופו של דבר על חברי הקבוצה עצמם. הם אלה שצריכים להשיג את השינוי ולהשקיע עמל רב בהשגתו, אף אחד לא יעשה זאת עבורם ולא יועילו פה שום תירוצים. המנחה יביא למודעות של חברי הקבוצה את הגורמים הרגשיים הבלתי מודעים המונעים מהם להגיע ללמידה ולשינוי. הוא יעזור להם לראות תופעות לא מודעות אלה וכיצד הן חוסמות תהליכי למידה, אך הם אלה שיצטרכו בסופו של דבר לתפקד כקבוצת עבודה על מנת להביא את השינוי. מקורות 1. ג'ואן ונוויל סימינגטון "החשיבה הקלינית של וילפרד ביון", תולעת ספרים בע"מ, תל-אביב, תש"ס 2000, עמ' דני לוי ובתיה רוזנטל, "תהליך קבוצתי ע"פ ביון", לקט מאמרים בהתערבות קבוצתית עם בני-נוער ונוער מנותק, התכנית להכשרה בהנחיית קבוצות, אוניברסיטת תל-אביב, יוני 1994, עמ' Wilfred Bion, Experience in groups, מאמר זה מתבסס על החומר שלמדתי בתוכנית הדו- שנתית להנחיית קבוצות בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בי-ם כולל פרוייקט שהגשתי בנושא, על ספרו של ביון,Experience in groups ועל מאמרים נוספים שקראתי במסגרת עבודתי ביחידה לקידום נוער של עיריית רמלה. מרדכי קרניאל M.A ביחסים בינלאומיים, בוגר קורס דו-שנתי להנחיית קבוצות. הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל

20 המשך מעמוד 16 הללו מורכבים ממבנים בעלי דמיון עצמי, בקני מידה שונים )כמו מבנה של כרובית לדוגמה(. אחרים יוצרים מצבים יציבים או מתנדנדים. היווצרות תבניות הפכה להיות חלק מהפיסיקה וממדע החומר, המאפשר למדענים ליצור דגמים של הצטברות חלקיקים לגושים, של התפשטותן המקוטעת של התפרקויות חשמליות ושל צמיחת גבישים בקרח ובסגסוגות מינרליות ומתחתיות. הדינמיקה היא בסיסית: צורות משתנות בזמן ובמרחב. אבל רק עכשיו קיימים הכלים הנחוצים להבנתה והמחשתה. השינויים הנוצרים נמצאים ביחס ישר לכוחות הפועלים עליהם. שונות הצורות בגביש קרח או פתיתי שלג למשל נוצרת כתוצאה מהחוקים הפיסיקליים המעורבים בתהליך המפגש בין החומר בהשתנותו ממצב צבירה נוזלי למוצק והכוחות הפועלים עליו מסביב. כשהחומר מתמצק נוצרים שינויים במתח- הפנים המשפיעים על המגע עם הסביבה ויוצרים צורות שונות, בהתאם לכוחות הנמצאים באותו זמן בסביבתם. נושא הדנדריטים מלשון דנדרון-עץ מוכר עתה כבעיית גבול חופשי אי ליניארי ביותר ובלתי יציב, )כמו מסלול של זרימת מים המשתנה בהתאם לתנאי הנוף הטבעי בו הוא זורם(.ולכן הדגמים צריכים להתחקות אחרי גבול מסובך ועקלקל, בהשתנותו הדינמית. המערכות הפרקטליות שולטות בטבע, במבנה היבשת, בקווי גבול בין יבשות וימים, המבנה קרקע שהתייבשה והתבקעה, הסתעפויות נחלים, דרך מבנה מערכות שונות בגוף האדם כמו הריאות או מערכת כלי הדם. כלי הדם הם דוגמא לרצף החל באבי העורקים וכלה בנימים המסתעפים, מתפצלים וחוזרים ומסתעפים. מבנם הפרקטלי כה יעיל, שכל תא בגוף נמצא במרחק של לא יותר משלושה תאים מהם, למרות שכל מערכת כלי הדם לא תופסת יותר מ- 5% מכלל הגוף. מורכבויות כאלה נמצאות גם במערכות אחרות בגוף, בחומר התורשתי ה- DNA בו קיימים קודים להתפתחויות והתפצלויות מורכבות ביותר. האבולוציה היא כאוס עם משוב אומר ג'וזף פורד, הקיים עומד על אקראיות ופיזור. אקראיות בעלת כיוון יכולה להפוך למורכבות מפתיעה וכפי שלורנץ גילה הפיזור הוא משרתו של הסדר. פרמר ופקארד ניסחו זאת כך: "התנהגות סתגלנית היא תכונה המתגלה תוך פעולת גומלין של רכיבים פשוטים )אין זה משנה אם הם ניאורונים, חומצות אמיניות, נמלים או כל דבר אחר(, הסתגלות יכולה להתרחש רק אם התנהגותו של השלם שונה איכותית מזו של החלקים הנפרדים וזוהי בדיוק הגדרת האיליניאריות. לאחרונה מדברים על שיטת התאמה חדשה בין חלקי התבנית השלמה, לא ההרמוניה המקובלת המבוססת על התפישה הקלאסית של התאמה בין מידות, חתך הזהב וכו' אלא על אסטטיקת הכאוס והפרקטלים. למעשה כבר בתרבויות העתיקות קיימת הדואליות בין כאוס ותובנה. אלוהים הוא הוא הכוח שעולה מהעומק הכאוס כדי להביא אור סדר. מרדוך במסורת הבבלית הפך את טימאט,)TEAMAT( אלת האדמה הכאוטית, לסדר של שמיים ואדמה. בספר בראשית כתוב:"בראשית היה תוהו ובוהו )כאוס וחושך על פני תהום( ורוח אלוהים מרחפת על פני המים. ויאמר אלוהים יהי אור )סדר(. מעניין לציין שסדר הבריאה )האבולוציה( כפי שהוא מתואר בספר א' בבראשית מגביל לסדר ההתפתחות האבולוציונית כפי שהתרחשה בטבע. במסורת הסינית המציאות היומיומית נוצרת בכל פעם מחדש בתדירות גלית בין עקרונות מביאי אור YANG ועקרונות חשוכים.YIN על גבי מסכי המחשב החלו להופיע דימויים כאותיים מורכבים,צבעוניים ומרהיבים. הללו נוצרות כתוצאה של הזנת המחשב במשוואה והרצתה מחדש של התוצאה, תהליך זה חוזר על עצמו ובמהלכו נוצרות תצורות מורכבות, מדהימות ויפיפיות. מדע הכאוס עוזר להסדיר ולהגדיר מחדש אסטטיקה שהייתה קיימת תמיד ביסוד הגילויים האמנותיים. דוגמאות מהעבר מעידות שבאופן אינטואיטיבי יצרו אמנים צורות פרקטליות בדגמי שטיחים לדוגמא. דוגמא נוספת מודגמת בציורו של פיטר ברויגל מהמאה ה- 16 "הקוצרים", בה מופיעים יסודות אאוקלידיים )משולשים, עיגולים( המשולבים בצורה פרקטלית )פרטים דומים המתגלים בסקלות שונות(.התוצאה היא שילוב מקסים של סימטרייה ואסימטרייה. גם בחיתוך העץ של האמן היפני הוקוסאי ) ( "מפל המים ביושינו", ישנו דגם החוזר על עצמו בסקלות שונות. דגם זה הוא צורת צבתה של סרטן המופיע במידות גודל שונות בסלעים,בצמחיה,במים.)הסוס מהווה את בסיס הצבתה לסלע המתמשך לאורך המים בצד ימין, וגם מהווה בעצמו את אותה צורה יסודית. אמנים עכשוויים המודעים לתופעות אלה מדברים על תהליך יצירת עבודתם. כמו נחום מילר שאומר שדרך עבודתו מוכתבת על-ידי תהליכים שקורים לו תוך כדי יצירה.האמנית מרגרט גרים מציינת שכוונתה לא להעתיק את הטבע,אלא ליצור כמו הטבע. גם הצופה הוא חלק מהשיטה הדינמית של מבנה /התפתחות, יציבות/ספונטניות. הדגם אותו הוא קולט מורכב ממגוון של דגמים השזורים זה בזה. השלם מורכב מחלקים המשתנים ומשתנה לנגד עיננו. ברבות מיצירות אמנות מופיעה הגיאומטריה הפרקטלית וה- SCALING,FRACTAL דהיינו הצורות החוזרות על עצמן במידות גודל שונות. )ראה דוגמאות מצורפות(. התפתחות המחשבים מחד והנגישות לתיארויות חדשות מאפשרת לאמנים של היום למצוא מקורות חדשים ליצירותיהם. דר' דליה הקר-אוריון,D.Rs ציירת, אוצרת, מרצה וחוקרת בתולדות האמנות. 20 הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל 2011

21 מודעה הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל

22 חידוש החברות לשנת 2011 דמי החבר לשנת 2011 הם בסך. 373 למשלמים בהוראת קבע בבנק תינתן הנחה בשיעור 10%. גימלאים שאינם משתכרים ישלמו. 235 סטודנטים שאינם משתכרים, בשנה האחרונה ללימודיהם, יתקבלו כמועמדים לחברות באגודה ללא תשלום במשך שנה קלנדרית אחת. אפשרויות תשלום: א. בהוראת קבע בבנק. ב. בכרטיס אשראי: תשלום אחד בתוספת עמלה בסך 12 לעובדים ו- 8 לגימלאים. ג. בהמחאה אישית לתשומת לב: העובדים בדירוג המח"ר אצל מעסיקים ציבוריים, עליהם חל הסכם השכר של המח"ר, קיבלו, במשכורות אוקטובר 2010, תשלום בסך 745 )פטור ממס(, עבור דמי חבר באגודות מקצועיות. תעודת רישום בפנקס האקדמאים האגודה מנפיקה תעודת רישום בפנקס האקדמאים במקצועות מדעי החברה והרוח בישראל. כל חבר/ה באגודה זכאי/ת לקבל את התעודה המאשרת את רישומו בפנקס האקדמאים, תמורת. 50 בתעודה מצוינים הפרטים הבאים: שם החבר/ה, מס' תעודת זהות, התואר האקדמאי, תאריך הרישום כחבר באגודה, מספר חבר באגודה. על התעודה מוטבעת חותמת שעווה בצבע אדום. התעודה יוקרתית וניתנת למסגור בבית או במשרד. לקבלת התעודה יש לפנות למשרד הראשי של האגודה בתל-אביב. מלגות מחקר ופרסי עידוד לשנת 2012 בקשות לקבלת מלגות מחקר ופרסי עידוד לשנת 2012, יש להגיש עד לקבלת פרטים וטופס בקשה למלגת מחקר/פרס עידוד, יש לפנות למשרד הראשי של האגודה. מבצע "חבר מביא חבר" תמורת זיכוי כספי חבר האגודה יזוכה ב- 15 נקודות על כל חבר חדש שיצרף לאגודה. כל נקודה שווה 1. בנקודות שיצבור החבר תמורת צירוף חברים חדשים, הוא יוכל להשתמש לצורך תשלום באירועים השונים של האגודה, או בדמי חבר לשנה הבאה. אתר האינטרנט לשימוש חברי האגודה לרשות חברי האגודה עומד אתר האינטרנט של האגודה, בו ניתן למצוא מידע מעודכן וזמין על המתרחש באגודה.. חברות במועדון הצרכנות "הוט" במסגרת פעולות הרווחה של האגודה, זכאים חברי האגודה להצטרף למועדון "הוט", מועדון הצרכנות של האוכלוסייה האקדמית והטכנולוגית בישראל. ניתן לקבל טופס הרשמה למועדון במשרד הראשי של האגודה בתל-אביב. הרשמה לצוות חשיבה של האגודה בוועידה הארצית ה- 12 של האגודה הועלתה הצעה להקים צוות חשיבה מקרב חברי האגודה, במגמה ליצור דעת קהל מובילה, מגובשת אך גם מבקרת, שתעניק מחדש את התקווה לעתיד טוב יותר. הצוות יבחר את הנושאים לטיפול מבין הנושאים שעל סדר היום הציבורי. הצוות יחקור את האנשים הרלוונטיים, ינתח, יקיים דיון ועימות, יסיק מסקנות ויפיץ אותן. הנהלת האגודה, בישיבתה מיום 28 בדצמבר 2010, אישרה את הקמת צוות החשיבה, בראשותו של דב בן- מאיר, סגן יו"ר הכנסת בדימוס וחבר נשיאות הכבוד של האגודה. חברי האגודה המעוניינים להשתתף בצוות החשיבה מתבקשים להירשם במשרד הראשי של האגודה בתל-אביב. לאחר שתתגבש רשימת החברים המעוניינים להשתתף בצוות החשיבה, תכונס הישיבה הראשונה של הצוות לדיון על המשך הפעילות. גיוס תרומות לקידום מטרות האגודה האגודה רשומה כעמותה ללא מטרות רווח )מלכ"ר(. בתור שכזאת מתאפשר לה לקבל תרומות מאישים וחברות. חברי האגודה מתבקשים לאתר בסביבתם אישים או חברות שיהיו מוכנים לתרום לקידום אחת ממטרות האגודה הבאות: 1. הקמת "בית האקדמאי" בישראל. 2. עידוד המחקר וההשתלמות. 3. פעילות חברתית בקהילה להקניית ערכי הדמוקרטיה ולקירוב לבבות בין העדות והעליות השונות בישראל. 4. ארגון ושילוב אקדמאים מבני המיעוטים בפעילויות האגודה. 5. הוצאה לאור של כתב עת מדעי. 6. פיתוח הקשרים הבינלאומיים של האגודה עם ארגונים עמיתים בחו"ל וחילופי משלחות מקצועיות. קיימת אפשרות לקבלת ירושות באמצעים נזילים או בנדל"ן, תוך הנצחת שמו של התורם, או של משפחת התורם, באחד המפעלים הנזכרים לעיל. בעניין זה ראוי לציין, שלא פעם נתקלים באדם שאין לו יורשים חוקיים והוא מחפש מטרה ראויה, כדי להוריש את רכושו וע"י כך גם להנציח את שמו. אגודתנו יכולה בהחלט לספק צורך אנושי זה. 22 הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל 2011

23 תגובות על החלטות הוועידה הארצית ה- 12 לאחר הוועידה הארצית ה- 12 של האגודה, שהתקיימה ביום 27 במאי 2010, יו"ר האגודה, מרדכי גני, שלח את החלטות הוועידה בתחום המדיני, החברתי, הכלכלי והמדעי לכל השרים וסגניהם בממשלה ולכל ראשי העיריות. בין ההחלטות שקיבלה הוועידה היא קראה לממשלה ולכנסת לחוקק את חוק יסוד "השלטון המקומי", אשר יקבע את יחסי הגומלין בין השלטון המקומי לממשלה. נתקבלו תגובות מ- 7 משרדי ממשלה ומראש עיר אחד. מפאת חשיבות הנושאים עליהם החליטה הוועידה )פורסמו ב"הד המח"ר", גליון 37 מיולי 2010(, אנו מוצאים לנכון להציג להלן את התגובות. לשכת ראש הממשלה מכתבך לראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, התקבל בלשכתו. אני מבקש להודות לך על פנייתך זו. גלעד כץ יועץ ראש הממשלה לשכת שר החוץ הריני לאשר קבלת מכתבך בלשכת שר החוץ. תוכנו יועבר לידיעתו של השר. לימור שלאל יועצת השר לשכת שר המשפטים הרינו לאשר קבלת מכתבך אל שר המשפטים. ראשית, הריני לעדכנך כי החקיקה בתחומי השלטון המקומי הינה בסמכותו ואחריותו של משרד הפנים. לגופם של דברים, נושא חקיקת חוק יסוד אשר יסדיר את יחסי הגומלין בין השלטון המקומי למרכזי לובן בעבר וההבנה היא שיש מקום לחקיקה מסוג זה. עם זאת, חקיקה כזו תגיע רק לאחר סיום הליכי חקיקתו של חוק העיריות החדש וזאת נוכח השאלות הנכבדות הקיימות בתחום זה, ונוכח ההסדרים המהותיים שיקבעו בו. לאחר חקיקה זו ניתן יהיה לנסח את העקרונות שיכללו בחוק היסוד. תמר שטיינר ראש מטה השר לשכת שרת התרבות והספורט קיבלתי בתודה את פנייתך לשרת התרבות והספורט, חה"כ לימור ליבנת. אני מודה לך בשם השרה על הדברים. על פי החוק במדינת ישראל שר בממשלה אינו יכול לקדם הצעת חוק שאינה בתחום משרדו. לפיכך אני ממליצה לך לפנות בעניין זה לשר הרלוונטי או לחבר כנסת אשר יוכל לקדם הצעה זו כהצעת חוק פרטית. עם זאת, במידה ותעלה הצעת החוק בעניין זה, השרה תעשה שימוש במידע אשר העברת אליה בבואה לקבל החלטה. שמרית קוקורניק יועצת השרה לשכת סגן שר החוץ ברצוני להודות לך על ששלחת אליי את תוכן החלטות הוועידה הארצית של אגודת האקדמאים למדעי החברה והרוח. הוועידה הקיפה סוגיות רבות העומדות על סדר היום וניכר כי חשיבות עתיד המדינה הוא המוביל את פעילות האגודה. משרד החוץ ומפלגת "ישראל ביתנו", בראשותו של שר החוץ, אביגדור ליברמן, פועלים גם הם למען מדינה יהודית דמוקרטית וחזקה. יוזמתכם מבורכת ואני מקווה כי תמשיכו בדרך זו. דני אילון סגן שר החוץ לשכת סגנית שר התעשייה המסחר והתעסוקה תודה על מכתבך לאורית נוקד בנושא. מצידנו נעשה כל שנוכל לקדם את חוק יסוד "השלטון המקומי". ד"ר לאה פסי-אבן מנהלת לשכת סגנית השר לשכת סגן שר הבריאות הריני לאשר בתודה ובברכה קבלת מכתבך בנושא החלטות הוועידה הארצית של אגודת האקדמאים למדעי החברה והרוח, אשר הואלת לשלוח אלי. אני מודה לך על העברת הפרטים לעיוני ולידיעתי. המשך עשייה פורייה ומבורכת למען הציבור בישראל. ח"כ יעקב ליצמן סגן שר הבריאות לשכת ראש העיר ראש העין תודה על העברת החלטות הוועידה הארצית ה- 12 של האגודה. החלטות אלה חשובות, ואני מברך גם על ההחלטה הקוראת לחקיקת חוק יסוד "השלטון המקומי". כיו"ר ועדת ההדרכה של השלטון המקומי, וכיו"ר בפועל של הוועדה לקשרי חוץ, אשמח להיפגש עמך ולשוחח על ממשקי פעילות משותפים. משה סיני ראש העיר הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל

24 מסיבת פורים במוצאי שבת, 19 במרס 2011, התקיימה מסיבת פורים לחברי האגודה במועדון "פאנץ-ליין" בתל- אביב. היה זה אירוע בלתי רגיל, בו המלצרים הפגינו את כישרונם גם בשירה וריקודים, הלהיבו וסחפו את המשתתפים לשמוח, לשיר ולרקוד. יו"ר האגודה, מרדכי גני, פתח את המסיבה וקידם בברכה את החברים והאורחים. הוא ציין שמסיבה זו היא חידוש מסורת רבת שנים, להתכנס בחברותא ולשמוח יחד בחג פורים שמח ומשמח. במהלך המסיבה התקיימה הגרלת טלוויזיה 42 אינטש,,LCD מתוצרת טושיבה, עם אחריות ל- 7 שנים. ההגרלה נערכה בין למעלה מ חברי האגודה ששילמו את דמי החבר לשנה זו עד 15 בינואר. מתוך תיבה, שהכילה פתקים של כל שמות המשתתפים בהגרלה, שלף יו"ר האגודה את שם הזוכה רויטל קצל מחטיבת התעשייה האווירית. היא תוזמן למשרד הראשי של האגודה לקבלת הטלוויזיה. המסיבה הצטיינה באווירה חגיגית ועליזה. המשתתפים נהנו מרפרטואר עשיר של שירים מענגים, מריקודים בכל הקצבים ומארוחת ערב עשירה. זו הייתה חוויה מלהיבה ומרגשת, שזכתה למחמאות ודברי הערכה חמים מצד החברים והאורחים. "צוות מומחים" לשירות החברים האגודה מפעילה צוות מומחים לשירות חברי האגודה, כצעד נוסף לשיפור השירותים שהיא מעניקה לחבריה. חברי הצוות הינם מומחים בתחומים שונים המעניינים את החברים. בהזדמנות זו אנו מבקשים מחברים נוספים המעוניינים להשתתף בצוות בנושאים אחרים, להודיענו על כך. כיצד ניתן לפנות אל חברי הצוות? שאלות ובקשות יש להפנות לצוות בכתב, באמצעות המשרד הראשי של האגודה בת"א, או באמצעות הפורום באתר האינטרנט של האגודה. תנאי השימוש בשירותי הצוות: השימוש בשירות הנ"ל על אחריות החבר בלבד. השירות הינו שירות יעוץ ראשוני בלבד. המשך הטיפול אינו באחריות האגודה. החברים בצוות המומחים: ד"ר אבי אביב מומחה בתחום הפנסיה והגמלאות. רו"ח מנחם בייגל מומחה בניתוח השקעות, ביקורת ובקרת ענ"א. עו"ד ירון לוינסון מומחה בתחום הצרכנות. עו"ד דן שלם מומחה בתחום דיני משפחה וירושות. גב' ליאת פרנקל מומחית בתחום החזרי מס וכלכלת המשפחה. ד"ר שמואל בן נפתלי מומחה בתחום תכנון טיולים. נחום כהן מומחה בתחום קופות גמל, קרנות השלמות ובטוחי מנהלים. לפי מידת ההיענות יקיים כל אחד מחברי הצוות "שעת קבלה" במשרדי האגודה. אנו מקווים שחברי האגודה ייעזרו בשירות החדש והחשוב הזה בהצלחה. 24 הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל 2011

25 נשיא המרכז האקדמי כרמל אורח "במת האקדמאי" נשיא המרכז האקדמי כרמל, פרופ' יחזקאל טלר, שכיהן בעבר כסגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, התארח ביום 15 ביולי 2010 ב"במת האקדמאי" בחיפה. הוא השמיע הרצאה מרתקת על "היבטי ההשכלה הגבוהה והשפעתה על החברה בארץ ובעולם". פרופ' טלר עמד בין היתר על היתרונות הבולטים של רכישת השכלה גבוהה, דבר המשפיע לטובה לא רק על רוכש ההשכלה, אלא גם על משפחתו וסביבתו החברתית. יתרונות הלימודים הגבוהים בולטים במגוון רב של תחומים ובימינו אין כמעט אפשרות להגיע להישג כלשהו, אם בתחום הקריירה המקצועית ואם בתחומים רבים אחרים, בלי שיש לפחות תואר ראשון, אם כי היום הלימודים לתארים גבוהים יותר הם דבר מקובל. רכישת ההשכלה הגבוהה היא לא רק תלוית תקציב, אלא גם תלוית יכולת, סביבה ומנטליות ובהחלט ניתן במאמץ מכוון ומתאים להגיע להישגים גם באוכלוסיות שונות. יו"ר האגודה במחוז חיפה והצפון, אריה ונגרקו, עמד בדברי הפתיחה על התחזקותה של חיפה כעיר האקדמית של מדינת ישראל בהקמתו של המרכז האקדמי כרמל בקמפוס הנמל. לדבריו, נושא ההשכלה הגבוהה הוא ממש בנפשנו. עתיד המדינה והשתלבותנו במשפחת העמים הנאורה תלויה לא מעט במחקר ופיתוח והבסיס לכך היא ההשכלה הגבוהה. היה זה מפגש תרבותי ומרתק עם ארומה אקדמאית, תוך ציפייה למפגש הבא חברים השתתפו ב- 141 אירועים בשנת 2010 בחוברת המסכמת את פעילות האגודה בשנת 2010, מסר יו"ר האגודה, מרדכי גני, שבשנת 2010 האגודה קיימה 141 אירועים בהשתתפות 5150 חברים. מספר המשתתפים באירועים השונים גדל ב - 26% בהשוואה לשנת האירועים כללו: כינוס הוועידה הארצית ה- 12 של האגודה; 6 ישיבות של הנהלת האגודה; הענקת מלגת מחקר; 12 סמינרים מקצועיים; 2 מפגשים של "במת האקדמאי" "מוקד לדיונים בענייני המדינה, החברה והמדע; "במה" בשיתוף "יוזמת ז'נבה"; 14 "במות" בשיתוף "אגודת ידידי האוניברסיטה הפתוחה"; 17 הרצאות בשיתוף "מכון ברודט"; 34 סיורים מקצועיים; 23 פעולות תרבות והעשרה; 16 מפגשים במוזיאון תל-אביב לאמנות; 2 מופעי בידור ומוסיקה; קבלת פנים חגיגית לקראת ראש השנה; 11 נופשונים בארץ; 5 טיולים לחו"ל. יו"ר האגודה הוסיף דברים אלה : "כמו בכל שנה, גם בשנה זו נהנו החברים שהשתתפו באירועים מחוויות מרשימות ומלהיבות, הרחיבו דעת וספגו את המיטב במסגרת חברתית נינוחה ונעימה. בשנה זו הצטרפו לאגודה 121 חברים חדשים, אותם קיבלנו בברכה חמה. משתתפי במת האקדמאי בחיפה משתתפי הסמינר הארצי במלון הגושרים הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל

26 האגודה לא פועלת בחלל ריק. היא מתמודדת בהצלחה רבה מול פיתויים סביבתיים וארגוניים חיצוניים. לאקדמאים השכירים יש היצע רחב מטעם ההסתדרות, ועדי העובדים וקרן "ידע". למרות זאת, האגודה מצליחה להעניק לחבריה סיפוק והנאה רבה מהמכלול העשיר והמגוון של פעולותיה. האגודה מוכרת כמלכ"ר ופועלת כעמותה וולונטרית. כל נושאי התפקידים בהנהלה הארצית, במחוזות ובחטיבות המקצועיות, עושים את מלאכתם בהתנדבות. האגודה לא נתמכת מאיזה שהוא גוף ממלכתי או ציבורי. כל פעולותיה המסובסדות ממומנות אך ורק מדמי החבר השנתיים שמשלמים החברים. אני שמח וגאה לראות את האגודה כ"שמורת טבע" ערכית ואידיאולוגית בסביבה חומרנית וצינית. מחמאות לחטיבת התעשייה האווירית חטיבת התעשייה האווירית באגודה מונה למעלה מ חברים. היא מנוהלת ע"י שלושה חברים - אלי סער, יו"ר החטיבה וסגן יו"ר האגודה, עוזיאל סרי ושלמה שני. בשנת 2010 החטיבה קיימה 47 אירועים בתחומים מגוונים: סמינרים מקצועיים, סיורים מקצועיים, פעולות תרבות והעשרה, הרצאות בשיתוף מכון ברודט ואגודת ידידי האוניברסיטה הפתוחה, מפגשים לגיבוש חברתי. כל האירועים סובסדו באופן משמעותי חברים השתתפו באירועים אלה והביעו את הנאתם מהחוויות המרגשות שהחטיבה במסגרת האגודה העניקה להם. יו"ר האגודה, מרדכי גני, לא מחמיץ שום הזדמנות כדי להרעיף שבחים על הנהלת החטיבה על פעילותה המוצלחת, המסורה והנאמנה לטובתם ולרווחתם של האקדמאים בתעשייה האווירית על כל שלוחותיה. עם קבלת הדוח של הנהלת החטיבה על סיכום הפעולות בשנת 2010, שיגר יו"ר האגודה ליו"ר החטיבה את התגובה הבאה: "אלי, ידידי היקר, שמחתי לקבל את סיכום פעולות החטיבה בשנת אני מודע ומעריך מאוד את פעולות החטיבה בראשותך לאורך כל השנה, אבל כשרואים את הסיכום השנתי, אי אפשר שלא להתרשם ולהתרגש מהכמות המצטברת של האירועים ומתוכנם האיכותי והמגוון. קבלו אתה וחבריך בהנהלת החטיבה את ברכותיי החמות על תרומתכם הרבה להאדרת החוויות המעשירות והמרגשות של חברי האגודה ושוחריה בתעשייה האווירית. יהי פועלכם מבורך!" ישיבת הנהלת האגודה אני מבקש להודות לעמיתיי חברי ההנהלה הארצית, ליושבי ראש המחוזות והחטיבות המקצועיות, לחברים הפעילים בוועדות, למרכזת המינהלית המסורה והנאמנה במשרד הראשי של האגודה, על תרומתם הרבה בארגון הפעולות ובהצלחתן ועל הדאגה המתמדת לתועלתם ורווחתם של חברי האגודה. תודה מיוחדת נתונה לחטיבת האקדמאים בהסתדרות הגימלאים, למכון "ברודט", ל"אגודת ידידי האוניברסיטה הפתוחה", למועדון הצרכנות "הוט", על שיתוף הפעולה הפורה. ולכם חברים יקרים, אני מודה על החברות הטובה והנאמנה לאגודה ועל השתתפותכם המבורכת באירועים השונים. אני מאחל לכם שנה חדשה של פעילות פוריה ומהנה". יו"ר האגודה }שני משמאל( בחברת נציגות חטיבת התעשייה האווירית בוועידה הארצית ה- 12 של האגודה. 26 הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל 2011

27 מפגש היכרות לאקדמאים בדרום הארץ אקדמאים במקצועות מדעי החברה והרוח, המועסקים במוסדות ובמפעלים בדרום הארץ, הוזמנו למפגש היכרות עם האגודה, במגמה לעודדם להצטרף כחברים באגודה. המפגש התקיים ביום 28 באוקטובר 2010, ב"גן כרמים" הנמצא בקבוץ כרמים. נענו להזמנה והגיעו למפגש כמה עשרות אקדמאים מכמה מקומות עבודה בבאר-שבע והדרום. תוכנית המפגש כללה: 1. הצגת מטרות ופעולות האגודה, ע"י עו"ד מיכה לנקרי, יו"ר האגודה במחוז הדרום. 2. הרצאה של ד"ר מירי גלעד, חוקרת, יוצרת ומרצה כריזמטית ורב תחומית, על הנושא: "מירוץ החיים: ברכה או בריחה? עת לרוץ ועת לעצור". על תרבות הזמן בחיינו, המכתיבה קצב חיים מואץ, מקדשת מהירות, יעילות ומציבה אותם על מסלול מרוץ של הספקים, הישגיות, התקדמות, תחרותיות, צריכה אין סופית בעבודה כמו גם בחיים. העצירה היא סודם של ממציאים, חוקרים, אנשי הגות, חכמי דת וחסידות, אומנים ומנהלים חכמים. 3. ארוחת ערב מלאה. המשתתפים במפגש נהנו מערב חווייתי מעשיר, שגרם לחשיבה מחוץ לקופסא. אנו מקדמים בברכה חמה את המצרפים החדשים לאגודה לפני המפגש ואחריו. משתתפי קפה אקדמי בחיפה יעקב אפק התפטר מתפקיד יו"ר מחוז באר-שבע והדרום יו"ר האגודה במחוז באר-שבע והדרום, יעקב אפק, הודיע ליו"ר האגודה, מרדכי גני על רצונו לסיים את תפקידו, לאחר שנים רבות בתפקיד. הודעת ההתפטרות נתקבלה בצער. יו"ר האגודה שיגר ליעקב מכתב תודה והוקרה על תרומתו הרבה לאגודה, כחבר ההנהלה וכיו"ר מחוז. להלן תוכן המכחב: "צר לי מאוד שלמרות הפצרותיי שתמשיך בתפקידך, ולמרות שהעברתי בוועידה הארצית ה- 12 של האגודה החלטה על בחירתך כיו"ר המחוז לתקופת כהונה נוספת )בניגוד לבקשתך שלא להיות מועמד(, לא שינית את עמדתך. גם ההתעוררות החדשה במחוז הדרום, שיזמנו עם מספר מקומות עבודה גדולים, לא שיכנעה אותך לחזור בך מהחלטתך לפרוש. לא נישאר לי אלא לכבד את רצונך בצער רב. עם סיום תפקידך כיו"ר מחוז באר- שבע והדרום, אחרי שנים רבות בתפקיד זה, אני מבקש להודות לך על שיתוף הפעולה, על החברות והידידות האישית בינינו ועל תרומתך הרבה כחבר הנהלת האגודה במשך 26 שנים בהן אני מכהן כיו"ר האגודה. לאורך כל הדרך הארוכה שעשינו יחד עברו עלינו תקופות מזהירות של שגשוג ופריחה ותקופות של אכזבה והתמודדות קשה ומייסרת. גם בזמנים הקשים ביותר היית שותף לדאגה ולניסיונות להרים את הראש מעל המים. במצבים הקשים שלנו שאבתי עידוד רב משיתוף הפעולה שלך, שמקורה בידידות ארוכת שנים עוד מתקופת פעילותנו המשותפת בהסתדרות המח"ר. ביקשתי מעו"ד מיכה לנקרי, יו"ר האגודה במחוז שפלת יהודה, לטפל גם במחוז הדרום, בו מועסקים כ חברים בדירוג המח"ר. מסתמן סיכוי זעיר שהשקעתנו בצירוף חלק מחברים אלה לאגודה ישא פרי. ימים יגידו. כשלעצמי אני ממשיך להאמין שנוכל לקיים בבאר-שבע סניף חשוב ואיכותי של האגודה. אני בטוח שבמאמצים הארגוניים, שאנחנו משקיעים בימים אלה במחוז זה, לא ייגרע חלקך גם בהמשך הדרך. אני מודה לך על תרומתך החשובה לביסוסה וקידומה של האגודה במשך שנים רבות ואני מאחל לך בריאות טובה, הצלחה והנאה בכל מעשיך". הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל

28 לכבוד יו"ר אגודת האקדמאים לכבוד מר אריה ונגרקו יו"ר אגודת האקדמאים במחוז חיפה והצפון אריה היקר, שלום רב, השתתפנו, אשתי ואני, בסמינר שהתקיים בסוף השבוע שעבר בקיבוץ הגושרים, שנערך ע"י האגודה. אני מוצא לעצמי חובה נעימה לשבח את ארגון הסמינר והן את תוכנו. שררה בין החברים אווירת רעות נעימה והתוצאה היא שנהנינו מאד ומצפים לפעם הבאה. ראובן בן-חורין לכבוד מר מרדכי גני יו"ר אגודת האקדמאים למדעי החברה והרוח בישראל למרדכי היקר, חן חן עבור החוברת "הד המח"ר" מס' 37, אשר הייתה מעניינת ומעודדת. כל הכבוד על הפעילות המצוינת והברוכה. ברכות ד"ש חם ובידידות עו"ד משה ל. מרון לפרופ' אייל זיסר, יו"ר הוועדה למלגות מחקר, לרגל מינויו לדיקאן הפקולטה למדעי הרוח באונ' תל-אביב. לאלי סער, סגן יו"ר האגודה ויו"ר חטיבת התע"א מזל טוב לנישואין הבן עמרי עב"ל שירה בהמשך למפגש האחרון שלנו ביום 5 ספטמבר 2010 בקפה "פסטו" בחיפה, מצאתי לנכון להביע את תודתי העמוקה בשמי ובשם רבים מהחברים, על האירוע המעניין והתחושה הנפלאה מבחינה חברתית. הרצאתו של ד"ר שלום סרברניק השפיעה רבות להצלחת המפגש. ברצוני להוסיף גם שאנו מעריכים מאד את המאמצים שאתה משקיע לתכנון, ארגון ולהצלחת המפגשים שלנו ומודעים היטב שעליך משימות לא קלות. אני מאחל לך הרבה כוח ובריאות והמשך הצלחה בפעילותך הציבורית. יישר כוח! שנה טובה לך ולכל ב"ב. בברכת חברים דוד בלום לאריה ונגרקו, יו"ר מחוז חיפה והצפון ועורך הביטאון "הד המח"ר", שנבחר בפעם נוספת בין "אנשי השנה" של העיתון "חיפה והצפון". הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל

29 לזכרה של מזכירת האגודה, מלכה אוריון ז"ל במלאת שנה לפטירת "יקירת האגודה", מלכה אוריון ז"ל, שכיהנה כמזכירת האגודה משנת 1971 במשך 33 שנים, התייחדה הנהלת האגודה עם זכרה, בנוכחות הבת, דר' דליה הקר-אוריון. יו"ר האגודה, מרדכי גני, נשא לזכרה דברים אלה: "יקירתנו מלכה נפטרה בגיל 99 בערב יום כיפור לפני שנה, לאחר שנפלה ובניתוח קרסו כל המערכות בגופה. לא התקיימה לוויה, כי היא תרמה את גופה למדע. מלכה עבדה עם שלושה יושבי ראש של האגודה אריאל עמיעד, דר' דוד לוצקי ומרדכי גני. בעלה, משה אוריון ז"ל, כיהן כיו"ר האגודה משנת 1965 עד שנת לאחר פטירתו מלכה החליטה להמשיך את עבודתו באגודה. בשנת 1971 היא נכנסה לעבוד כמזכירת האגודה ועבדה ברציפות, במסירות ובנאמנות עד גיל 93. למרות גילה המופלג היא הייתה תמיד עניינית, צלולה, נבונה, חכמה ופיקחית. היא שלטה בעבודה וביצעה אותה בשלמות וללא שגיאות. אני מעולם לא חשבתי להפסיק את עבודתה מפאת גילה. אמרתי לה שרק כאשר היא תאמר לי שהיא עייפה ומבקשת להפסיק, אז נכבד את רצונה. אני מבקש להקריא קטע קצר מראיון איתה שפורסם בשבועון "לאישה" בדצמבר "כל השנים האלה נעדרתי מהעבודה הכי מעט שאפשר. נעדרתי אחרי ניתוח גניקולוגי ואחרי שנפלתי. בפעם אחרת עפתי באוטובוס, סדקתי חמש צלעות ובכאבי תופת הגעתי לעבודה, ואפילו לא תבעתי בביטוח לאומי פיצויי תאונת עבודה. העבודה שמרה עליי. שלושה ימים אחרי ניתוח קטראקט בעין חזרתי לעבודה, שהיא מרפא חיים. העבודה נתנה לי ביטחון והערכה עצמית. קיימתי את עצמי בכבוד. לפנסיה לא הייתי זכאית בגלל גילי. ועכשיו כשפרשתי, קיבלתי פיצויים, ימי מחלה שלא נוצלו ועודפי חופשות. הכסף הזה יספיק לי לחיות ארבע שנים. אחר כך נראה מה יהיה". אני שמח שהיו לי הזכות והעונג להכיר אישה מופלאה כזאת, ששירתה אותנו באהבה גדולה, כאמא שדואגת לבניה. בשנת 1966, בטכס מיוחד ומרגש, הענקנו למלכה את התואר "יקירת האגודה" ורשמנו אותה ב"ספר הזהב" של קרן קיימת לישראל. דליה יקרה, אביך - משה אוריון ז"ל ואמך - מלכה אוריון ז"ל, יישארו לנצח חקוקים בתולדות האגודה, על תרומתם העצומה לביסוסה ולהתפתחותה. יהי זכרם ברוך!" אנו מודיעים בצער רב על פטירתם של חברי האגודה נח שדמי ז"ל שמואל רותם ז"ל תנחומינו לבני המשפחות מרדכי גני, יו"ר האגודה, חברי ההנהלה והעובדים הד המח"ר גיליון מס' - 38 אפריל